מחקר שערך WWF (הקרן העולמית לטבע) מראה כי ארצנו מייצרת 11 מיליון טונות של פסולת פלסטיק בשנה - ורובם מסתיימים ללא היעד הנכון.
תמונה: טרוי מיינה / WWF
משבר זיהום הפלסטיק העולמי רק יחמיר, אלא אם כן כל הגורמים בשרשרת הערך הפלסטית ייקחו אחריות על העלות האמיתית של החומר לטבע ולאנשים, מזהיר דו"ח של ה- WWF (הקרן העולמית לטבע) שפורסם. היום. המחקר החדש, "פתרון זיהום פלסטי: שקיפות ואחריות", מחזק את דחיפות ההסכם העולמי להכיל זיהום פלסטי.
ההצעה להסכם עולמי זה תצביע באסיפת האו"ם לאיכות הסביבה (UNEA-4) שתתקיים בניירובי, קניה, בין התאריכים 11-15 במרץ. על פי המחקר של WWF, יותר מ -104 מיליון טון פלסטיק יזהמו את המערכות האקולוגיות שלנו עד 2030 אם לא יחולו שינויים ביחסינו עם החומר.
בפברואר, WWF פתחה עצומה ללחוץ על מנהיגים עולמיים להגן על הסכם משפטי מחייב זה בנושא זיהום פלסטיק ימי ב- UNEA-4, שמשך עד כה 200,000 חתימות ברחבי העולם. להשתתפות בעתירה היכנס לכתובת: bit.ly/OceanoSemPlastico
על פי המחקר שפרסם WWF, נפח הפלסטיק הדולף לאוקיאנוסים מדי שנה הוא כ -10 מיליון טון, שווה ערך ל -23,000 מטוסי בואינג 747 הנוחתים בים ובאוקיאנוסים מדי שנה - יותר מ -60 לכל יְוֹם. בקצב זה, עד שנת 2030, נמצא שווה ערך ל -26,000 בקבוקי פלסטיק בים בכל קמ"ר, חושף המחקר שערכה WWF.
"השיטה הנוכחית שלנו לייצור, שימוש וסילוק פלסטיק פושטת רגל באופן בסיסי. זוהי מערכת ללא אחריות, וכיום היא פועלת באופן שמבטיח למעשה כי כמות גדלה של פלסטיק תדלוף לטבע", אומר מרקו למברטיני, מנכ"ל. גנרל WWF-International.
על פי המחקר, "פלסטיק אינו מזיק מטבעו. זו המצאה מעשה ידי אדם שהניבה יתרונות משמעותיים לחברה. למרבה הצער, הדרך בה התמודדו תעשיות וממשלות עם פלסטיק והאופן בו החברה הפכה אותו לנוחות חד פעמית חד פעמית הפכה את החידוש הזה לאסון סביבתי עולמי.
כמחצית מכלל מוצרי הפלסטיק המזהמים את העולם כיום נוצרו לאחר שנת 2000. בעיה זו היא בת כמה עשורים בלבד, ובכל זאת 75% מכלל הפלסטיק שיוצר אי פעם כבר הושלך. "
בברזיל
על פי נתוני הבנק העולמי, ברזיל היא היצרנית הרביעית בגודלה של פסולת פלסטיק בעולם, עם 11.3 מיליון טון, רק אחרי ארצות הברית, סין והודו. מתוך סך זה נאספו למעלה מ -10.3 מיליון טון (91%), אך רק 145 אלף טון (1.28%) ממוחזרים בפועל, כלומר עוברים מחדש בשרשרת הייצור כמוצר משני. זהו אחד השיעורים הנמוכים ביותר בסקר והרבה מתחת לממוצע העולמי של מיחזור פלסטיק, שהוא 9%.
אפילו עוברים חלקית במפעלי מיחזור, ישנם הפסדים בהפרדה בין סוגי פלסטיק (מסיבות כמו זיהום, רב שכבתי או בעל ערך נמוך). בסופו של דבר, היעד של 7.7 מיליון טון פלסטיק הוא המזבלות. ועוד 2.4 מיליון טון פלסטיק מושלכים באופן לא סדיר, ללא כל סוג של טיפול, במזבלות פתוחות.
הסקר שנערך על ידי ה- WWF בהתבסס על נתוני הבנק העולמי ניתח את הקשר עם פלסטיק ביותר מ- 200 מדינות, והצביע כי ברזיל מייצרת, בממוצע, כק"ג אחת של פסולת פלסטיק לתושב בכל שבוע.
ייצור ומיחזור פלסטיק ברחבי העולם
מספרים בטונות
מקור: WWF / הבנק העולמי (איזה בזבוז 2.0: תמונת מצב גלובלית של ניהול פסולת מוצקה לשנת 2050)
* ערך כולל של פסולת פלסטיק שנזרקת לפסולת עירונית מוצקה, פסולת תעשייתית, פסולת בניין, פסולת אלקטרונית ופסולת חקלאית בייצור מוצרים למשך שנה.
"הגיע הזמן לשנות את האופן בו אנו רואים את הבעיה: יש נזילה ענקית של פלסטיק שמזהמת את הטבע ומאיימת על החיים. השלב הבא לפתרונות קונקרטיים הוא לעבוד יחד באמצעות מסגרות משפטיות הקוראות לפעולה את האחראים על הפסולת שנוצרה. רק אז יחולו שינויים דחופים בשרשרת הייצור של כל מה שאנו צורכים ", אומר מאוריסיו ווביודיק, מנכ"ל WWF-Brazil.
השפעה חברתית-סביבתית
זיהום פלסטיק משפיע על איכות מערכות האספקה באוויר, בקרקע ובמים. ההשפעות הישירות קשורות לוויסות הלא גלובלי של טיפול בפסולת פלסטיק, בליעת מיקרו וננו-פלסטיקה (בלתי נראים לעיניים) וזיהום האדמה בפסולת.
שריפה או שריפה של פלסטיק עלולה לשחרר לאטמוספירה גזים רעילים, אלוגנים וחנקן דו-חמצני וגופרית דו-חמצנית, אשר מזיקים מאוד לבריאות האדם. סילוק חיצוני מזהם גם אקוויפרים, גופי מים ומאגרים, מה שגורם לעלייה בבעיות נשימה, מחלות לב ופגיעה במערכת העצבים של אנשים חשופים.
בזיהום קרקע, אחד הנבלים הוא המיקרו-פלסטיק מכביסת כביסה ביתית והננו-פלסטיקה מתעשיית הקוסמטיקה, שבסופו של דבר מסוננים במערכת הטיפול במים בעיר ומשמשים בטעות כדשן, בתוך בוצה שיורית. . כאשר הם לא מסוננים, החלקיקים הללו בסופו של דבר משתחררים לסביבה, מה שמגביר את הזיהום.
מיקרו וננו-פלסטיקה עדיין נצרכים על ידי בני אדם באמצעות בליעת מלח, דגים, בעיקר פירות ים, מולים וצדפות. מחקרים מצביעים על כך ש -241 מתוך 259 בקבוקי מים מזוהמים גם במיקרו-פלסטיק. למרות שמדאיג, ההשפעות ארוכות הטווח של חשיפה אנושית זו עדיין אינן מובנות היטב.
למרות שעדיין ישנם מעט מחקרים על ההשפעה של בליעה פלסטית על ידי בני אדם ומיני בעלי חיים אחרים, ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז בשנת 2018 כי הבנת ההשפעות של מיקרו-פלסטיק במי שתייה היא צעד חשוב בהיקף. ההשפעה של זיהום פלסטיק על בני אדם.
לקראת פתרונות
מחקר ה- WWF מצביע גם על הפתרונות והנתיבים האפשריים המסוגלים לעורר יצירת שרשרת ערך מעגלית עבור פלסטיק. המיועד לכל חוליה במערכת, הכוללת ייצור, צריכה, סילוק, טיפול ושימוש חוזר בפלסטיק, הטיפול הדרוש המוצע מציע הדרכה למגזר הציבורי והפרטי, תעשיית המיחזור והצרכן הסופי, כך שכולם צורכים פחות פלסטיק בתולה (הפלסטיק החדש) ולהקים שרשרת מעגלית שלמה. עיקרי ההצעה הם:
כל מפיק אחראי לייצור הפלסטיק שלהם
שווי השוק של פלסטיק בתול אינו אמיתי מכיוון שהוא אינו מכמת את הנזק שנגרם לאיכות הסביבה ואינו שוקל השקעות בשימוש חוזר או במיחזור. יש צורך במנגנונים כדי להבטיח שמחיר הפלסטיק הבתולי ישקף את השפעתו השלילית על הטבע והחברה, מה שיעודד שימוש בחומרים אלטרנטיביים ושימוש חוזר.
אפס דליפת פלסטיק באוקיינוסים
עלות המיחזור מושפעת מהיעדר איסוף וגורמים כמו פסולת לא אמינה, כלומר מעורבת או מזוהמת. שיעורי הגבייה יהיו גבוהים יותר אם האחריות לסילוק נכון מוטלת על חברות המייצרות מוצרי פלסטיק ולא רק על הצרכן הסופי, שכן הם יעודדו לחפש חומרים נקיים יותר מעיצובם ועד לסילוקם.
שימוש חוזר ומיחזור הם הבסיס לשימוש בפלסטיק
מיחזור רווחי יותר כאשר ניתן לעשות שימוש חוזר במוצר בשוק המשני. במילים אחרות, הצלחת תהליך זה תלויה באיזה ערך נסחר פלסטיק זה ובנפח שלו (המאפשר לו לעמוד בדרישות התעשייה). מחיר, במידה רבה, תלוי באיכות החומר, ואפשר להבטיח איכות זו כאשר יש מעט זיהומים בפלסטיק, וכשהוא אחיד - באופן כללי, מגיע מאותו מקור. מערכת הפרדה הכוללת חברות המייצרות פלסטיק עוזרת להפוך את האחידות והנפח לקיימים, ומגדילה את הסיכוי לשימוש חוזר.
החלף את השימוש בפלסטיק בתולי בחומרים ממוחזרים
מוצרי פלסטיק ממקור יחיד ועם מעט תוספים מוזילים את עלות ניהול הפסולת הללו ומשפרים את איכות הפלסטיק לשימוש משני. לכן תכנון וחומר של מוצר חיוניים להפחתת השפעה זו, וחברות אחראיות לפתרונות.
צמצום צריכת הפלסטיק מביא לאפשרויות חומריות רבות יותר המשמשות אופציה לפלסטיק בתולה, ומבטיחה כי מחירו משקף באופן מלא את עלותו ובכך מייאש את מודל השימוש החד פעמי. "יצירת שרשרת ערך מעגלית עבור פלסטיק מחייבת שיפור תהליכי הפרדה והעלאת עלויות סילוק, עידוד פיתוח מבנים לטיפול בפסולת", אומרת גבריאלה יאמאגוצ'י, מנהלת התקשרות ב- WWF-Brazil.
מגוון ביולוגי
על פי ההערכות, פסולת פלסטיק בקרקעות ובנהרות גדולה אף יותר מאשר באוקיאנוסים, ומשפיעה על חייהם של בעלי חיים רבים ומזהמת מערכות אקולוגיות מגוונות, וכעת מכסה את ארבע פינות העולם - כולל אנטארקטיקה.
"בברזיל, רוב הפסולת הימית שנמצאת בחוף היא פלסטיק. בעשורים האחרונים הגידול בצריכת הדגים גדל בכמעט 200%. מחקרים שבוצעו במדינה הראו כי למאכלי ים יש שיעור גבוה של רעלים כבדים הנוצרים מפלסטיק בגופך, ולכן יש השפעה ישירה של פלסטיק על בריאות האדם. אפילו מושבות אלמוגים - שהן 'יערות מתחת למים' - גוססות. עלינו לזכור שהאוקיאנוסים אחראים ל -54.7% מכל החמצן על פני כדור הארץ ", אומרת אנה קרולינה לובו, מנהלת תוכנית האוקיינוס האטלנטי והימי ב WWF- ברזיל.
נוצר כפתרון מעשי לחיי היומיום ונפוץ בחברה מאז המחצית השנייה של המאה העשרים, פלסטיק מזמן תשומת לב לזיהום שהוא מייצר, מכיוון שהחומר עשוי בעיקר מנפט וגז, עם תוספים כימיים, לוקח כ -400 שנים להתפרק באופן מלא בטבע.
ההערכות מצביעות על כך שמאז 1950 הופקדו יותר מ -160 מיליון טונות פלסטיק באוקיאנוסים ברחבי העולם. ובכל זאת, מחקרים מצביעים על כך שזיהום פלסטי במערכות אקולוגיות יבשות יכול להיות גדול פי ארבעה לפחות מאשר באוקיינוסים.
את הנזק העיקרי של פלסטיק לטבע ניתן לרשום כחניקה, בליעה ופגיעה בבית הגידול.
חנקם של חיות על ידי חתיכות פלסטיק תועד ביותר מ -270 מיני בעלי חיים, כולל יונקים, זוחלים, ציפורים ודגים, וגרם לפציעות חריפות ואף כרוניות, או אפילו למוות. חניקה זו היא כיום אחד האיומים הגדולים ביותר על חיות הבר ושימור המגוון הביולוגי.
צריכת פלסטיק נרשמה ביותר מ -240 מינים. רוב בעלי החיים מפתחים כיבים וגושי עיכול שגורמים למוות, מכיוון שלעתים קרובות פלסטיק אינו יכול לעבור במערכת העיכול שלו.
משקל במשק
זיהום פלסטיק מייצר הפסדים של יותר מ -8 מיליארד דולר לכלכלה העולמית. סקר שערך UNEP - תוכנית הסביבה של האו"ם - מציין כי המגזרים העיקריים שנפגעו ישירות הם דיג, סחר ימי ותיירות. בעוד שפסולת פלסטיק באוקיאנוסים פוגעת בסירות וספינות המשמשות לדוג וסחר ימי, פלסטיק במים צמצם את מספר התיירים באזורים חשופים יותר, כמו הוואי, האיים המלדיביים ודרום קוריאה.
הורד את המחקר השלם בפורטוגזית.
