ניתן להבין את הקיימות הכלכלית כדרך חשיבה חדשה על הכלכלה
תמונה: "פאי נירוס עם אסאי בנמל איגארפה", מאת ריילסון וולאס, מורשה תחת CC BY-SA 4.0
קיימות כלכלית מטופלת על ידי מחברים מובילים בני זמננו. למרות שאין הגדרה ספציפית לקיימות כלכלית, ישנן נקודות משותפות בגישות השונות.
תפיסת הקיימות הכלכלית מביאה עמה אתיקה חדשה שמטרתה להתגבר על האמונה שהכלכלה היא מטרה בפני עצמה, כמו גם את התפיסה כי האדם הוא מכשיר (להחלפה ונטול כבוד). הצמיחה המוטפת היא איכותית ומחפשת את רווחתו של האדם, ההופך למרכז תהליך ההתפתחות. לפיכך, הציוויליזציה של ההוויה נבנית.
לבן האדם כבר אין מחיר להעניק את עצמו בכבוד. כמו כן, יכולת הטבע להתחדשות נחשבת כיום כטובה שיש לשמר להמשך הפעילות הכלכלית.
מחברים מסוימים מטילים ספק ברעיון הפיתוח המבוסס רק על תוצר (תוצר מקומי גולמי), ומצביעים על הצורך לכלול גורמים אחרים כמו רווחה חברתית ודאגה למערכות אקולוגיות בתכנון הכלכלי, שזו תהיה אחת הדרכים הטובות ביותר להתפתח. קיימות כלכלית. הרבה מעבר לקו שיש לכסות, קיימות כלכלית והגדרתה הם יקום שיש לחקור באמצעות תיאוריות ופרקטיקות.
מהי קיימות כלכלית?
Ignacy Sahcs
קיימות כלכלית - לדברי הכלכלן איגנסי זאקס בספרו "אסטרטגיות למעבר למאה ה -21" - היא הקצאה וניהול יעיל של משאבים וזרימה מתמדת של השקעות ציבוריות ופרטיות. לדברי המחבר, תנאי חשוב לקיימות כלכלית הוא להתגבר על הנזק שנגרם על ידי חובות חיצוניים ואובדן המשאבים הכספיים בדרום, על ידי תנאי הסחר (הקשר בין ערך היבוא לבין ערך היצוא ממדינה במדינה מסוימת). לא חיובי, בגלל מחסומי הגנה שעדיין קיימים בצפון והגישה המוגבלת למדע וטכנולוגיה.
על פי השקפתה של איגנסי זאקס, קיימות כלכלית מניחה שיש להעריך את היעילות הכלכלית במונחים מקרו-חברתיים, ולא רק באמצעות הקריטריון של רווחיות עסקית מיקרו-כלכלית. יש להשיג זאת באמצעות מדדים של פיתוח כלכלי בין מגזרי מאוזן, ביטחון תזונתי ויכולת מודרניזציה רציפה של מכשירי הייצור.
אמרטיה סן וסודהיר אנאנד
לדברי המחברים אמארטיה סן וסודהיר אנאנד, במאמר " פיתוח אנושי וקיימות כלכלית ", לרוב לא מוגדר מושג הקיימות הכלכלית, ורואים אותו רק כשאלה של הון עצמי בין הדורות. הכותבים טוענים כי הגדרת הקיימות הכלכלית צריכה לכלול את הקשר בין התפלגות, פיתוח בר-קיימא, צמיחה מיטבית ושיעורי ריבית.
מבחינתם, יש לפתח ולקחת את הגורמים הללו על סמך החששות של ההווה.
הדאגה הגוברת ל"פיתוח בר-קיימא "מתחילה מהאמונה כי האינטרסים של הדורות הבאים צריכים לקבל את אותו סוג תשומת לב כמו אלה של הדור הנוכחי. איננו יכולים לנצל לרעה ולסיים את מלאי המשאבים שלנו, מה שמותיר את הדורות הבאים לאפשר לנצל את ההזדמנויות שאנו לוקחים כמובן מאליו כיום, או לזהם את הסביבה, תוך פגיעה בזכויות ובאינטרסים של הדורות הבאים.
הדרישה ל"קיימות "היא אוניברסליזציה של תביעות המיושמות על הדורות הבאים. עם זאת, לטענת הכותבים, אוניברסאליזם זה גם גורם לנו, בחרדה להגן על הדורות הבאים, להתעלם מדרישותיהם של פחות מיוחסים בימינו. מבחינתם גישה אוניברסליסטית אינה יכולה להתעלם מאנשים מוחלשים של ימינו בניסיון להימנע מקיפוח בעתיד, אך עליה להתייחס הן לאנשים בהווה והן לאלה בעתיד. בנוסף, קשה למדוד ולנחש מה יהיו צרכיהם של הדורות הבאים.
מבחינת המחברים, במידה שהדאגה היא למקסום הכללי של העושר, ללא קשר להפצה - ישנה התעלמות חמורה מקשיים אינדיבידואליים, שעשויה להיות הסיבה העיקרית למחסור הקיצוני ביותר. יתר על כן, לא ניתן להשאיר את חובת הקיימות לשוק לחלוטין. העתיד אינו מיוצג כראוי בשוק - לפחות, לא העתיד הרחוק - ואין שום סיבה להתנהגות השכיחה של השוק לדאוג לחובות העתיד. האוניברסאליזם מחייב את המדינה לשמש כמנהל למען האינטרסים של הדורות הבאים.
מדיניות ממשלתית, כמו מיסים, סובסידיות ורגולציה, יכולה להתאים את מבנה התמריצים לשמירה על הסביבה ובסיס המשאבים הגלובלי עבור אנשים שטרם נולדו. כפי שציינת, יש הסכמה רחבה לפיה על המדינה להגן במידה מסוימת על האינטרסים של העתיד מפני השפעות ההנחה הלא רציונלית שלנו והעדפתנו את עצמנו על צאצאינו.
ריקרדו אברמובאי
עבור הסופר ריקרדו אברמוביי, בספרו " הרבה מעבר לכלכלה הירוקה ", קיימות כלכלית חייבת לקרות בכמה חזיתות. הכלכלה לא צריכה להיות מונחית רק על ידי צמיחה משלה, אלא על ידי תוצאות אמיתיות של רווחה חברתית ויכולת התחדשות של מערכות אקולוגיות. על קיימות כלכלית להכיר בגבול לניצול מערכות אקולוגיות על ידי החברה.
לדברי המחבר, החשיבה הכלכלית השלטת במאה ה -20 - שטכנולוגיות ומודיעין אנושי תמיד יוכלו לתקן נזקים סביבתיים - הייתה מוטעית במפורש. ההשלכות שכבר הורגשו כתוצאה משינויי אקלים הן אחת ההוכחות לטעות זו. מבחינת אברמוביי, חיוני כי - לפיתוח החברה ולקיימות כלכלית עצמה - יש חדשנות; וזה חייב להיות קשור להכרה שיש למערכות אקולוגיות גבולות. במובן זה יש לפתח מערכות חדשנות מכוונות לקיימות.
קיימות כלכלית - שהסופר חוסה אלי דה וויגה מכנה אותה "כלכלה חדשה" - תהיה היכולת לפתח מטבוליזם חברתי שבו התחדשות מתמדת של שירותי המערכת האקולוגית ואספקה מספקת מתקיימים יחד בכדי לכסות על צרכים אנושיים חיוניים.
המחבר מסיק כי קיימות כלכלית קשורה קשר הדוק לאתיקה. מכיוון שהאחרון מוגדר כסוגיות הקשורות לטוב, צדק וסגולה, לכן עליו לתפוס מקום מרכזי בהחלטות כלכליות, המרמזות על החלטות לגבי אופן השימוש במשאבי חומר ואנרגיה וארגון עבודת העם עצמו. אֲנָשִׁים. אברמוביי קובע כי: "הרעיון של צמיחה בלתי פוסקת בייצור ובצריכה מתנגש עם הגבולות שמערכות אקולוגיות מטילות על הרחבת המנגנון היצרני.
הבעיה השנייה היא שהיכולת האמיתית לתפקוד הכלכלה ליצור לכידות חברתית ולתרום באופן חיובי למיגור העוני הייתה עד כה מוגבלת מאוד. אף על פי שייצור החומרים הגיע לקנה מידה מרשים, מעולם לא היו כל כך הרבה אנשים בעוני קיצוני, למרות שהם מייצגים באופן חלקי חלק קטן יותר מהאוכלוסייה מאשר בכל עת בהיסטוריה המודרנית. "
