מחקרים מראים שלימוד נגינה בכלי נגינה מגרה אזורים שונים במוח
היתרונות של מוזיקה הם גורם שמעודד אנשים ללמוד לנגן על כלי נגינה או, לפחות, לבטא את הרצון הזה בשלב כלשהו בחייהם. ומחקרים חדשים מראים שזה יכול להיות רעיון טוב. מוסיקה משפיעה באופן חיובי על המבנה והתפקוד של אזורים שונים במוח, ומשנה את אופן התקשורת שלהם ואת תגובת המוח לגירויים חושיים שונים.
למידה מוזיקלית יש פוטנציאל לקדם פלסטיות עצבית, ולהפוך לכלי חינוכי, המתמודד עם קשיי למידה.
שלושה מחקרים בנושא זה הוצגו בשנת 2013 במפגש השנתי של החברה למדעי המוח (החברה למדעי המוח, בתרגום חופשי), והראו כי נגינה בכלי נגינה במשך תקופה ארוכה מייצרת תהליכים חדשים במוח בשלבי חיים שונים וכי השפעה על יצירתיות, קוגניציה ולמידה. גלה עוד על שלושת המחקרים וראה את היתרונות של נגינה בכלי:
היתרון של התחלה מוקדמת
יונקסין וואנג, ממעבדת המפתח הממלכתית למדעי המוח הקוגניטיביים ולמידה באוניברסיטת בייג'ינג הרגילה בסין, ועמיתיו חקרו את השפעות הלמידה המוסיקלית על מבני המוח של 48 מבוגרים סינים בגילאי 19-21. כולם כבר למדו מוסיקה לפחות שנה בין הגילאים שלוש עד 15.
באמצעות מחקר זה התגלה כי למידה מוזיקלית בין צעירים לילדים מחזקת את המוח, במיוחד את האזורים המשפיעים על כישורי השפה ותפקודי הביצוע.
נפח המוח באזורים הקשורים להאזנה ומודעות עצמית נראה גדול יותר בקרב אנשים שהתחילו ללמוד מוזיקלי לפני גיל 7. לדברי החוקרים, הדבר מצביע על כך שאימון מוזיקלי בילדים יכול לשמש ככלי טיפולי.
מבחינת וואנג, המחקר מספק ראיות לכך שלמידת המוסיקה של ילדים יכולה לשנות את מבנה קליפת המוח. בראיון ל- Medscape Medical News אמר וואנג כי יש לו הרבה מחקרים שהראו שלאימונים במוזיקה יש כמה יתרונות קוגניטיביים, כמו זיכרון טוב יותר, אפליה טובה יותר של טונים ותשומת לב סלקטיבית.
החושים המושפעים ממוזיקה
אימון מוזיקלי משפר את יכולתה של מערכת העצבים לשלב מידע ממספר חושים. בעוד שמחקרים קודמים על ההשפעה של למידה מוזיקלית התמקדו בעיבוד אורקולי, המחקר שבוצע באוניברסיטת קוויבק בקנדה מרחיק לכת ומבקש לאמת את הקשר עם כל החושים.
כדי למדוד עד כמה אימון מוסיקה יכול להשפיע על עיבוד רב חושי, החוקרים העניקו שתי משימות לקבוצת מוזיקאים מאומנים ולקבוצת אנשים שאינם מוזיקאים - משימות אלה עסקו בנגינה והאזנה בו זמנית. ככל שהבדיקות הצביעו על כך שהיכולות לזהות ולהבחין במידע זהות למובן יחיד, הנגנים הצליחו להפריד טוב יותר את המידע השמיעתי מהמישוש שהתקבל בו זמנית ביחס למוסיקאים שאינם.
החוקר האחראי על מחקר זה הצהיר כי התוצאות שהתקבלו ישפיעו בבירור על תחום השיקום, בין אם עבור אנשים עם מוגבלות באחת מהשיטות או שתיהן, ובין אם עם אלו שמחלימים מהתקף לב, מחלה ניוונית או אפילו כאלה מזדקן.
יצירתיות אנושית ואלתור מוזיקלי
המחקר האחרון השתמש בתהודה מגנטית פונקציונלית בכדי להתבונן באלתור מוזיקלי של 39 פסנתרנים עם רמות שונות של אימונים באימפרוביזציה. נמצא כי האלתורים המנוסים ביותר הראו קישוריות פונקציונלית רבה יותר עם אזורים מוטוריים, טרום-מוטוריים וקדם-חזיתיים, על פי גיל וניסיון כללי כפסנתרן.
אנה פיניו, ממכון קרולינצקה בשטוקהולם, שבדיה, הסבירה כי הממצאים מצביעים על כך שלאימון אלתורים יש השפעות ספציפיות על הרשת העצבית הכרוכה ביצירתיות מוזיקלית. היא אמרה כי לרבים מהפסנתרנים עם ניסיון רב יותר באלתור יש רמות פעילות נמוכות יותר באזורים הנלווים, דבר המצביע על כך שתהליך היצירה יכול להיות אוטומטי ולהיעשות בפחות מאמץ, מכיוון שיש קישוריות גדולה יותר.
על פי החוקרת, מחקר זה העלה שאלות לגבי האופן ובאיזו מידה ניתן ללמוד ולבצע אוטומציה של התנהגות יצירתית.
