אזרחות קובעת חוק לפיו אדם שייך לקהילה המנוסחת פוליטית
תמונה: פאולין לורוי באונסקלאש
למונח "אזרחות" מקור אטימולוגי ב civitas הלטינית , שפירושו "עיר". ניתן להגדיר אזרחות כתנאי של גישה לזכויות אזרחיות, פוליטיות וחברתיות המאפשרים לאזרחים לפתח את כל הפוטנציאל שלהם, כולל זה של השתתפות באופן פעיל, מאורגן ומודע לחיים קולקטיביים במדינה. בתחום זכויות האזרח, דוגמא היא חופש הביטוי והמחשבה. ביחס לזכויות פוליטיות, אזרחות מבטיחה את השתתפותם של יחידים בהפעלת הכוח הפוליטי. לבסוף, זכויות חברתיות קשורות לרווחה כלכלית וחברתית, כמו גישה לבריאות ולחינוך.
בברזיל ההשגה החוקית של זכויות אלה לא הצליחה להסתיר בעיות מעשיות העומדות בפני חלק גדול מהאוכלוסייה. מנקודת מבט זו, אנשים רבים אינם מסוגלים לממש את אזרחותם באופן מלא, מכיוון שאין להם גישה לזכויות בסיסיות כגון חינוך, בריאות, דיור ותברואה בסיסית.
לאורך ההיסטוריה האנושית, מושג האזרחות הובן בדרכים שונות. מקורו עוד מיוון העתיקה, עם התפתחות הפוליס היוונית, במדינת העיר אתונה, שם רק גברים חופשיים מעל גיל 21 שהיו אתונאים וילדים להורים אתונאים נחשבו לאזרחים. ברומא יוחסה אזרחות רק לגברים חופשיים. בחברות דמוקרטיות, מושג האזרחות הנוכחי נוטה להיות מקיף יותר ונכנס להקשר של הופעתה של המודרניות ומבנהן של מדינות הלאום, בהשראתן בעיקר מהאידיאלים של המהפכה הצרפתית בשנת 1779.
למרות שהושפעה מתפיסות ישנות יותר, אזרחות מודרנית היא בעלת אופי משלה והיא מחולקת לשתי קטגוריות: פורמלי ומהותי. אזרחות רשמית מתייחסת לאינדיקציה של לאום, השייכת למדינת לאום, כמו במקרה של אדם עם אזרחות ברזילאית. אזרחות מהותית, בתורה, מוגדרת כבעלות זכויות אזרחיות, פוליטיות וחברתיות.
המחקר הקלאסי של תומאס מרשל - "אזרחות ומעמד חברתי" - המתאר את הרחבת הזכויות האזרחיות, הפוליטיות והחברתיות לכלל אוכלוסיית האומה, אפשר לדחוס אזרחות מהותית החל מהמאה העשרים ואילך. זכויות אלה הוקמו עם הקמתה של מדינת הרווחה בארצות הברית ( מדינת הרווחה ), בסוף מלחמת העולם השנייה. באופן כללי, תנועות חברתיות והשתתפות יעילה של אזרחים היו יסוד להרחבה הדרגתית ומשמעותית של זכויות פוליטיות, חברתיות ואזרחיות בחברה.
מכיוון שהוא מתחדש כל העת לנוכח שינויים חברתיים, הקשרים היסטוריים ובעיקר שינויים בפרדיגמות אידיאולוגיות, מושג האזרחות הוא דינמי ומתפתח כל הזמן. כדי שהזכויות שנכבשו יהיו חלק מהמציאות, יש צורך במאבק ומודעות רבים מצד האוכלוסייה. דוגמא לכך היא זכות בחירה לנשים, שהובטחה בשנת 1932 על ידי חוק הבחירות הברזילאי הראשון. הישג זה התאפשר רק בזכות הלחץ והארגון של כמה תנועות פמיניסטיות בראשית המאה העשרים.
במדינות המערב אזרחות מודרנית הוקמה בשלבים. לדברי מרשל, חברה שוקלת אזרחות מלאה רק כאשר היא מבטאת שלוש זכויות. האם הם:
- אזרחיות: זכויות הטמונות בחופש הפרט, בחופש הביטוי והמחשבה; זכות בעלות וכריתת חוזים; והזכות לצדק;
- פוליטית: זכות להשתתף בהפעלת הכוח הפוליטי, כנבחר או כמצביע, בכל מוסדות הסמכות הציבורית;
- חברתי: מערך זכויות הקשור לרווחה כלכלית וחברתית, החל מביטחון וכלה בזכות לחלוק רמת חיים טובה יותר, בהתאם לסטנדרטים הרווחים בחברה.
איך לממש אזרחות ולהיות אזרח מודע?
אזרחות מבססת את השוויון של יחידים בפני החוק ומבטיחה את האפשרויות לכל אזרח לממש את מכלול הזכויות הפוליטיות, האזרחיות והחברתיות במדינתו, בכפוף לחובות המוטלות עליהם. זה קשור, אם כן, להשתתפות מודעת ואחראית של הפרט בחברה, להבטיח חוקים שמבטיחים שלא נפגעות זכויותיו.
אזרחות וצריכה בת קיימא קשורים קשר הדוק. לפי המשרד לאיכות הסביבה, צריכה בת קיימא היא זו הכרוכה בבחירת מוצרים שמשתמשים בפחות משאבי טבע בייצורם, שהבטיחו מקומות עבודה ראויים לאלה שייצרו אותם ושהם יעשו שימוש חוזר או ממוחזר בקלות. לפיכך, צריכה בת קיימא מתרחשת כאשר הבחירות שלנו מודעות, אחראיות ונעשות מתוך הבנה שיהיו לה השלכות סביבתיות וחברתיות.
אזרחות בברזיל
תהליך האזרחות, באופן כללי, מתחיל ברכישת זכויות אזרח, על פי ההיסטוריון חוסה מורילו דה קרבאליו. האדם המחזיק בזכויות האזרח שלו חופשי לחשוב, לפעול ולהביע את דעותיו ובחירותיו. כתוצאה מכך הוא מתחיל לממש את זכויותיו הפוליטיות ולהשתתף בהחלטות המשפיעות על חייו ועל חיי החברה. השתתפות פוליטית, בתורו, מאפשרת לתבוע זכויות סוציאליות על מנת לשפר את איכות החיים של האוכלוסייה.
אולם בברזיל מסלול הזכויות הלך אחר ההיגיון ההפוך, טוען החוקר בספרו "אזרחות בברזיל: הדרך הארוכה". "תחילה הגיעו זכויות חברתיות, שהושתלו בתקופה של דיכוי זכויות פוליטיות וצמצום זכויות האזרח על ידי דיקטטור שהפך פופולרי. ואז הגיעו זכויות פוליטיות, באופן מוזר גם כן. ההרחבה הגדולה ביותר של זכות ההצבעה התרחשה בתקופה דיקטטורית אחרת, כאשר איברי הייצוג הפוליטי הפכו לחלק דקורטיבי של המשטר. לבסוף, גם כיום, זכויות אזרח רבות אינן נגישות לרוב האוכלוסייה, "הוא אומר.
קרבליו מסביר כי ברגעים רבים היה דגש על זכויות סוציאליות, כדי לפצות על היעדר זכויות אחרות, כלומר, היה מניפולציה של משאבים ציבוריים לקידום זכויות סוציאליות כמו דיור, תחבורה, בריאות, חינוך, ביטוח לאומי ועבודה. זו הייתה אסטרטגיה ששימשה להשתקת האוכלוסייה ובעיקר קבוצות שיכולות להתבטא נגד צמצום הזכויות האזרחיות והפוליטיות.
מה שהטקסט מבהיר הוא שיש עוד הרבה מה לעשות ביחס למימוש האזרחות המלא בברזיל. כיבוש הזכויות האזרחיות, הפוליטיות והחברתיות לא הצליח להסתיר בעיות מרכזיות העומדות בפני חלק גדול מהאוכלוסייה, כמו אבטלה, אנאלפביתים, אלימות עירונית ומצוקת שירותי התברואה, הבריאות והחינוך.
סיכום
בנוסף להמשך המאבק למען שוויון זכויות, חיוני שכל אחד יעשה את שלו ויתרום לאיכות החיים של הדורות בהווה ובעתיד. עמדות קטנות חשובות עבור כדור הארץ ומאפשרות לבטא את אזרחותן באופן מודע. לשם כך, כל אדם חייב להעריך את מערך ההתנהגויות שלו ואת ההשלכות האפשריות שהוא גורם לחברה ובסביבה, תמיד לבחור בבחירות פחות אגרסיביות.
