תכנון עירוני במדינה שעדיין לא קיימת יכול להוות אינדיקטור טוב כיצד ייראה עתידנו
תמונה RAW NYC
לאחר ההכרזה העצמית של הרפובליקה החופשית של ליברלנד בשנת 2015, משרד אדריכלות בניו יורק (ארה"ב) הציע תכנון חדשני ובר קיימא לאזור ששטחו 7 ק"מ בין קרואטיה לסרביה. הוא הוטבל כ"שכונות הניתנות להערמה ", כלומר ערים אנכיות או שכונות הניתנות לערמה.
הרעיון נוצר לראשונה עבור יפן, מדינה עם אוכלוסייה גדולה בשטח של 380 אלף קמ"ר בלבד. הרעיון היה ליצור מבנים בגובה של למעלה מקילומטר כדי לאכלס את כלל האוכלוסייה. בבניינים יהיו קומות מגורים וגם מסחריות, כך שהאזרחים יוכלו לבלות חודשים בלי לעזוב את הבניינים.
עבור ליברלנד, מנהלת אדריכלים RAW-NYC , רעיה אני, חשבה על גרסה אקולוגית וקיימת יותר. במקום לתכנן גורד שחקים לכל האנשים לגור בו, הוא חשב על בניינים קטנים יותר, כך שאור השמש יוכל להגיע לכל רחוב.
החלק התחתון של כל פלטפורמה יהיה מכוסה על ידי גרסה מהונדסת גנטית של אצות - הם אינם זקוקים לאור שמש כדי לגדול, בנוסף הם סופגים אנרגיה שניתנת להמרה ולהשתמש בה לצורך אספקת המבנים. בעיר יהיו מסלולים לרכיבה על אופניים וטיולים - ללא מכוניות.
כ -400,000 איש חתמו על המסמך באופן מקוון באומרם שהם רוצים להיות אזרחי ליברלנד. יוצר המיקרון הזה (והנשיא המוכרז בעצמו), ויט ג'דליקה, אמר כי הכוונה הייתה תמיד להפוך את השטח הזה לאזור ירוק. כדי לאפשר רעיון זה, צוות העיצוב כולל גם אנשי מקצוע מתחומים אחרים, כמו כלכלנים.
רעיה אני עדיין טוענת שהיא יודעת שהפרויקט שלה שאפתני מאוד, אך חושבת שניתן להשתמש ברעיונותיה בקנה מידה קטן יותר, כמו בבניין המשתמש באנרגיית אצות. "בכל מקרה, אני תמיד מאמין במבט לעתיד, מכיוון שלוקח זמן רב עד שדברים כאלה הופכים לנחלת הכלל. אנחנו מאבדים כל כך הרבה בגלל הפער בין מה שניתן לעשות לבין מה שנעשה בפועל". , היא אומרת.
מקור: גריסט
