זה אחד המידע שנחשף על ידי פלטפורמת איכות האוויר החדשה, שהשיקה המכון לאנרגיה וסביבה
תמונה מוגדלת של דוידסון לונה זמינה ב- Unsplash
מבין 27 המדינות בברזיל, רק תשע מבצעות ניטור איכות האוויר. הם באהיה, אספריטו סנטו, מינאס גיר, סאו פאולו, ריו דה ז'ניירו, ריו גרנדה דו סול, פאראנה, גויאס והמחוז הפדרלי. אף על פי שהמדינה עם הכיסוי הטוב ביותר של ניטור היא סאו פאולו, באופן כללי, כיסוי הרשת אינו מספיק במדינה, מכיוון שהוא קריטי יותר באזור צפון מזרח ומערב התיכון; ובצפון, שם אין פיקוח. נכון להיום מוסדרים בברזיל שבעה מזהמים בשל נזקים בריאותיים מוכרים שלהם: סך כל החלקיקים התלויים (PTS), חלקיקים נשאפים (MP10), עשן, דו תחמוצת הגופרית (SO2), חנקן דו חמצני (NO2), פחמן חד חמצני (CO) ואוזון (O3). מכיוון שהחומר החלקיקי העדין (MP2.5) והאוזון הם המזהמים ששליטתם בריכוזים מאתגרת יותר. המעקב אחר המזהמים האלה מנוטרל בצורה גרועה,למרות השפעותיו הבריאותיות, MP2.5 מנוטר בארבע מדינות בלבד ואוזון בשבע.
נתונים אלה ואחרים על זיהום אוויר בברזיל נערכו בגרסה החדשה של פלטפורמת איכות האוויר הלאומית (//qualidadedoar.org.br/) שפותחה והושקה ב- 14 בנובמבר על ידי המכון לאנרגיה וסביבה (// www.energiaeambiente.org.br/), ארגון ללא כוונת רווח המפיק נתונים טכניים כדי להשפיע על מדיניות הציבור. הכלי המקוון הוא היחיד במדינה שאוסף נתוני ריכוז מזהמים ומצביע על חריגה מהסטנדרטים הלאומיים של ארגון הבריאות העולמי (WHO), שיכולים לסייע למומחים ומנהלים בהערכת השפעות זיהום האוויר. בבריאות.
"הכיסוי הנמוך של תחנות הניטור פירושו שברוב המדינה האוכלוסייה לא מכירה את האוויר שהיא נושמת", אומר המטאורולוג ביטריז אויאמה, אנליסט איכות אוויר ב- IEMA. "ניטור איכות האוויר הוא כלי חשוב לניהול הציבור." עם ניטור הולם בערים, ניתן לדעת מתי האוויר אינו מספיק ולנקוט באמצעים להפחתת פליטת המזהמים, כגון הגבלת פעילויות תעשייתיות מסוימות ושימוש במכוניות ועידוד השימוש בתחבורה הציבורית. בסופו של דבר, ניתן להמליץ לאזרחים ואנשי מקצוע בתחום הבריאות להיות ערניים יותר בימים הקריטיים ביותר.
ניטור יכול לסייע בזיהוי מקורות מזהמים, כגון תעשיות ספציפיות או מיקומים עם תנועת כלי רכב כבדים, ולפעול להפחתת פליטות אלה. מדידת איכות האוויר היא גם אחד המכשירים הרלוונטיים לאימות יעילותה של תוכנית בקרת הרכב (Proconve), המסדירה את טכנולוגיית המנוע ואיכות הדלק. זה גם מידע הכרחי לממשלה לאשר התקנת תעשיות חדשות באזורים הרגישים לבריאות האוכלוסייה.
התייחסות ל- WHO מאז 2016, הגרסה החדשה של פלטפורמת IEMA מספקת מידע מפורט על התפלגות תחנות ניטור ועל שינויים בריכוזי המזהמים המפוקחים. זה גם אינטראקטיבי יותר ומעשי להתייעץ, אך החדשות הגדולות ביותר הן נתוני הריכוז לשעה ביום. הם מאפשרים לדעת, למשל, מה הם שעות היום עם פסגות של סוג מזהם מסוים, בחודשי השנה שבהם נצפים הריכוזים הגבוהים ביותר.
מכיוון שלכל מדינה יש את המתודולוגיה שלה לחישוב ריכוזי המזהמים, לאחר בחינת המתודולוגיות המאומצות השונות הללו, פלטפורמת ה- IEMA השתמשה בשיטה בה השתמשו מרבית המדינות בכדי לתקנן את החישובים שהופכים נתונים ממדינות שונות להשוואה.
בין המזהמים הנמדדים כיום בברזיל, היחידים שאינם מראים מגמת ירידה ברורה הם חלקיקים עדינים ואוזון. לפיכך, אלה המזהמים המדאיגים ביותר מכיוון שהם מהווים סיכונים בריאותיים גבוהים כאשר הם נמצאים בריכוז גבוה.
החומר החלקיקי המשובח ביותר (MP2.5) הוא אחד האחראים הגדולים ביותר למחלות נשימה ולב וכלי דם בעולם. זה נפלט משריפת דלקים בתעשיות וברכבים, שהמקור השני הופך להיות רלוונטי עוד יותר במרכזים עירוניים יותר. הוא נוצר גם באטמוספרה מתגובות כימיות עם גזים ומזהמים אחרים. אף על פי ש- MP2.5 פגע בבריאות מוכח מדעית, רק ארבע מדינות עוקבות אחר מזהם זה: מינאס גיר, ריו דה ז'ניירו, סאו פאולו ואספריטו סנטו, ורק בשני האחרונים מוסדר MP2.5. בפלטפורמת איכות האוויר ניתן לראות כיצד ריכוז החומרים החלקיקים התפתח באזורים שונים בארץ. בתחנה בשכונת Cerqueira César, באזור אבנידה פאוליסטה, בעיר סאו פאולו,הריכוז השנתי הממוצע של חומרי החלקיקים ירד מ -24 ל -16 מיקרוגרם למטר מעוקב בין השנים 2000-2009. ואז הוא החל להתנודד ללא ירידה ניכרת. תמיד מעל לריכוז של 10 מיקרוגרם למטר, המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי.
אוזון הוא מזהם נוסף שהציג ריכוזים הרבה מעל הערכים המומלצים על ידי ארגון הבריאות העולמי. מי שנחשף אליו באופן קבוע נמצא בסיכון לפתח אסתמה ומחלות לב וכלי דם אחרות ולצמצום יכולת הריאות שלהם. מכיוון שהוא אינו נפלט ישירות על ידי גורם מזהם כלשהו, בקרת האוזון היא אתגר גדול. הוא נוצר במהלך היום, מהתגובה בין מזהמים שמקורם בתהליכי שריפה לא שלמים (דלקים, שריפות). פלטפורמת איכות האוויר מאפשרת גם לבדוק את ריכוזי האוזון בכמה ערים. המקסימום הממוצע של 8 שעות אוזון, בפארק איבירפוארה בסאו פאולו, נע בין 200 ל -160 מיקרוגרם למ"ק בין השנים 2013 ל -2016. במילים אחרות, אפילו מעל המלצות ארגון הבריאות העולמי, היה 100 מיקרוגרם לכל מטר מרובע.
הפלטפורמה מראה כיצד המזהמים הקריטיים ביותר כיום הם MP2.5 ו- O3, בנוסף למזהמים המוסדרים האחרים. מצד שני, החדשות הטובות מהמצע הן שמזהמים אחרים נופלים. זה המקרה של חומר חלקיקי (MP10), דו תחמוצת הגופרית (SO2), פחמן חד חמצני (CO) וחנקן דו חמצני (NO2). כל המזהמים הללו הראו נטייה להפחית את הריכוזים לאורך השנים, וברוב העונות הם עמדו בהמלצות ארגון הבריאות העולמי.
קישור לפלטפורמת איכות האוויר של IEMA: qualidadedoar.org.br
