להבין כיצד ומדוע אנו חשים קנאה, כאב המרפק המפורסם
אחת הדרכים שנמצאו על ידי אנשים קדומים להבנת הטבע וההתנהגות האנושית הובילה אותם למיתולוגיה.
במיתולוגיה היוונית-רומית, למשל, ישנם מספר תורות ומיתוסים שביקשו להסביר תופעות טבע והתנהגות. גיבורי המיתוסים הללו היו אלים ואלות, יצורים אלמותיים, שניחנו בכוחות מיוחדים, אך בעלי מאפיינים אנושיים במהותם. במונחים אלה, עלילות המיתוסים היו תמיד מחלחלות בתככים, תגובות נלהבות, אכזבות, נקמה ובעיקר קנאה. וכולם הביעו ניסיון להבין את העולם ואת הטבע האנושי.
מה שאולי הקדמונים לא ידעו הוא שמה שמבקשים להבין באמצעות יצורים מיסטיים ואפוסים יכול להיות מוסבר גם על ידי המדע.
כן, קנאה, את התחושה שכולנו כבר מרגישים, ניתן להבין מדעית. מחקר שנערך על ידי החוקרים מינה צ'יקרה וסוזן פיש, מאוניברסיטת פרינסטון, ארה"ב, הוכיח שכאבי מרפקים אינם רק מטאפורה. יש לה מוטיבציה ביולוגית.
הסבר על כאבי מרפקים
התענוג שהאדם שחווה כאבי מרפק מרגיש מול קנאת הקנאים נקרא Schadenfreude ( Schade : רחמים ופרויד : שמחה), מילה גרמנית שניתן לתרגם כ"שמחה זדונית "או" שמחה בצער ".
מה שמחקר החוקרים מצא הוא שאנשים מותנים ביולוגית לחוות את שאדנפרוד , במיוחד כאשר מישהו שהם מקנאים בו אינו מצליח או סובל מנזק כלשהו. המחקר חולק לארבעה ניסויים שונים.
בניסוי הראשון החוקרים בחנו את התגובות הפיזיות של המשתתפים תוך מעקב אחר תנועות הפנים שלהם באמצעות אלקטרומיוגרפיה (EMG), מכונה הלוכדת את הפעילות החשמלית של תנועות הפנים. למשתתפים הוצגו תצלומים של אנשים הקשורים לסטריאוטיפים שונים: קשישים (רחמים), סטודנטים או אמריקאים (גאווה), מכורים לסמים (גועל נפש) ואנשי מקצוע עשירים (קנאה). תמונות אלו שולבו אז עם אירועים יומיומיים, כגון: "זכה בחמישה דולרים" (חיובי) או "ספוג מונית" (שלילי) או "הלך לשירותים" (ניטרלי).
תנועות הפנים של המתנדבים תועדו עם התקדמות הניסוי.
בניסוי השני, החוקרים השתמשו בהדמיית תהודה מגנטית פונקציונלית למדידת שינויים בזרימת הדם, יחד עם פעילות המוח, כדי לקבוע אם המשתתפים מוכנים לפגוע בקבוצות מסוימות. המשתתפים ראו את אותם תמונות ואירועים מהמחקר הראשון והתבקשו לדרג את הרגשתם בסולם של 1-9 (מגרוע ביותר לטוב מאוד). תוצאות דומות הופיעו: המשתתפים הרגישו רע כשמשהו טוב קרה לאנשי מקצוע אמידים ובכן כשקרה משהו רע.
הניסוי השלישי כלל מספר מצבים שהוביל בנקאי השקעות: בראשון, הבנקאי היה עצמו, מה שהסית קנאה. בשנייה הוא ייעץ ללקוחות פרו-בונו, מה שהסית גאווה. בהמשך, הוא השתמש בבונוסי העבודה שלו כדי לקנות סמים, שהסיתו סלידה, ולבסוף, במצב האחרון הוא היה מובטל, אך עדיין לבוש ללכת לעבודה, מה שתיאורטית צריך לעורר רחמים. בניסוי זה המשתתפים גילו פחות חיבה וחמלה לנוכח מצבים שגרמו לקנאה וסלידה.
לבסוף, בניסוי האחרון הוצגו סצנות של קבוצות הבייסבול האהובות על המשתתפים. הם היו סצנות בהן היו הצגות מרהיבות ולא מוצלחות. כצפוי, המשתתפים גילו הנאה רבה יותר בעקבות הסצינות בהן הצוותים האהובים עליהם הצליחו.
בשלב שני הוצגו סצינות המציגות את ביצועי הקבוצות היריבות לקבוצות המועדפות על המשתתפים. מתנדבי המחקר שרטטו אושר והנאה בעקבות ביצועיהם הירודים של יריביהם, גם כששיחקו מול קבוצות קטנות. עוד נמצא כי במהלך ההצגות, האוהדים היו נוטים לקלל, להעליב ואף לפגוע ביריביהם.
לדברי החוקרים, ניסויים אלה לוכדים רגעי שאדנפרוד יומיומיים שכולנו נתונים לחוות. מבחינתם, לא כל חוסר אמפתיה למשהו או למישהו יכול להיחשב כמצב פתולוגי, מכיוון שזו רק תגובה אנושית. עם זאת, מה שהם מטילים ספק נוגע לתחרותיות. במילותיה של מינה צ'יקארה, למעשה, בנסיבות מסוימות, תחרותיות יכולה להיות דבר טוב. אך מצד שני, הוצאת התחרותיות בקרב אנשים והסתה לאספקט זה של הטבע האנושי, כפי שעושות חברות וארגונים רבים, עלולות להיות מדאיגות ולגרום ליריבות מיותרות, מה שעלול לגרום נזק גם לקנאים וגם לקנאים.
המתוק המר של הקנאה
כאשר אדם חווה כאבי מרפק (קנאה), אזור קליפת המוח המופעל הוא אותו אזור המופעל כאשר אנו חווים כאב פיזי. זהו קליפת המוח הקדמית. כאשר מטרת הקנאה סובלת מאיזה סוג של חוסר מזל, אזור קליפת המוח המופעל במוח הקנאה הוא אותו מופעל כאשר אנו חשים הנאה. אזור זה נקרא סטריאטום הגחון.
מיפוי זה של עיבוד הקנאה נעשה על ידי מדעני המוח הידיידקו טקהאשי, מהמכון הלאומי למדעי הרדיולוגיה בטוקיו. לדברי החוקר, קנאה היא רגש כואב המלווה בתחושת נחיתות. זו הסיבה שהקנאה מרגישה הנאה מלראות את הסבל המקנא או להיכשל: קנאת הקנאה גורמת להחלפת תחושת הנחיתות הזו בתחושת הרגיעה ובעיקר סיפוק מעצמו.
אחת מהמחלות הכרוניות של הדור החדש?
נכון לעכשיו, הכל מרוץ לפודיום. הפרדיגמה החברתית שלנו מאוד תחרותית והצלחה היא כבר לא דיפרנציאל. מה שחשוב באמת הוא להצליח ביותר: להיות מקודם, להיות מוכר ולהיות פרודוקטיבי ביותר.
התחרותיות אף הפכה לאינדיקטור להתפתחות כלכלית. במילים אחרות, להיות תחרותי פירושו להיות מפותח היטב.
הפורום הכלכלי העולמי (WEF) מפתח דוח שנתי המסווג מדינות על פי תחרותיות ורמות פריון קשורות. נותחים גורמים כמו השכלה, שיעור אבטלה ותשתיות. על פי דו"ח התחרותיות העולמי 2013-2014, המדינה התחרותית ביותר בעולם היא שוויץ, עם אוכלוסייה של 7.9 מיליון תושבים ותוצר לנפש של 79,033 דולר ארה"ב.
סינגפור זכתה במדליית הכסף עם אוכלוסיה של 5.2 מיליון תושבים ותמ"ג לנפש של 51,162 דולר ארה"ב. מדליית הארד זכתה לפינלנד, עם אוכלוסייה של 5.4 מיליון איש ותמ"ג לנפש בסך 46,098 דולר. ברזיל תופסת את המיקום ה -56 בדירוג, עם אוכלוסייה של 196.7 מיליון תושבים ותוצר לנפש של 12,079 דולר.
בדיקות ראשוניות, כמתואר במאמר זה, חשוב לזכור, אינן נותנות סקירה על הרגשות האנושיים. מה שהם עושים הוא לנתח סוגים מסוימים של תגובות בהקשרים ספציפיים. אם אותה בדיקה הייתה נעשית במדינה מזרחית, למשל, סביר מאוד שהתוצאות יהיו שונות. וכפי שהסטטיסטיקה לעיל הראתה, מעריכים תחרותיות, דבר שבוודאי לא היה קורה אילו ניתן היה לבצע מחקר כזה בימי הביניים, למשל.
