שינוי הרגלים ודחיפה לחברה בת קיימא יותר הם בסיסי הצריכה המודעת
תמונה של פיקרי ראסיד מאת Unsplash
הצעד הראשון בהבנת מהי צריכה מודעת הוא להבין כי לצריכה של כל דבר ועניין, בין אם זה מוצר או שירות, יש השלכות חיוביות ושליליות כאחד. פעולת הצריכה משפיעה לא רק על מי שמבצע את הרכישה, אלא גם על הסביבה, הכלכלה והחברה כולה. לכן חשוב כל כך לשקף את הרגלי הצריכה שלנו, להיות מודעים לצורך האמיתי במה שאנו צורכים ולהשפעות האפשריות שרכישה עלולה לגרום.
הפקת פחות פסולת, הכרת מקורם ותהליכי הייצור של המוצרים שאנו קונים וידעו את ההשפעות שהם גורמים לאורך כל חייהם השימושיים, החל ממיצוי חומרי גלם וכלה בסילוק סופי, הם חלק מהגישות הנמצאות בחלק מהצריכה. מודע. מבט קשוב זה על חיצוניות הצריכה הוא גם המאפשר לצרכן המודע לדרוש שינויים מהרשויות הציבוריות. למידע נוסף על "מהן חיצוניות חיובית ושלילית?"
מכיוון שהצרכן הוא סוף מחזור הייצור, אלה חלק מהעמדות שניתן לאמץ כדי למזער את ההשפעה הסביבתית של הצריכה שלנו. במילים אחרות, צריכה מודעת, המכונה גם צריכה בת קיימא, אינה אלא צריכה טובה יותר - מדובר בצריכה אחרת, המהמרת על הפרדיגמה ההתנהגותית של צריכה מיידית, המבקשת רק סיפוק מהיר ורווח (מנקודת מבטן של החברות) ), מבלי להתחשב בתוצאות הסביבתיות.
על פי מכון אקאטו, הפועל להעלאת המודעות וגיוס החברה לנושא, הצרכן המודע יודע שיש בידיו כוח רב בבחירת מוצר וחברה מייצרת, ויכול להפוך את רכישתו לאקט של הכרה שיטות קיימא טובות. הכל מתחיל בניתוח מוקדם של הצורך: האם אני באמת צריך לקנות?
אם הוא מחליט שכן, על הצרכן להגדיר את המאפיינים הדרושים לו במוצר, לחשוב כיצד הוא יקנה, לבחור את היצרן על פי אחריותו הסביבתית החברתית בייצור, לעשות שימוש אופטימלי במוצר כך שיהיה לו אורך חיים ארוך יותר , לבסוף, הגדירו צורת סילוק הולמת. רק אז, קבלת החלטות מודעות בכל אחד מהשלבים הללו, הצרכן יוכל להשוות ולבחור באפשרות הטובה ביותר.
באופן זה ניתן למזער את השפעות הצריכה שלנו על כדור הארץ, מכיוון שכל פריט משפיע על המערכת האקולוגית כולה, מכיוון שהוא צורך מים, אנרגיה, נפט וחומרי גלם אחרים לייצורו. כל מוצר חדש שנרכש מייצג הוצאה נוספת של משאבי טבע ואנוש, בנוסף לסילוק הפריט שהוא מחליף. צריכה מודעת היא חלק מכל חברה שמעריכה פיתוח בר קיימא ומהווה צעד חשוב לקראת בניית כלכלה מעגלית.
הצריכה העולמית, בנוסף להפצה גרועה, אינה בשליטה: כ -20% מאוכלוסיית העולם מרכזת את הצריכה של 80% מכלל המוצרים והשירותים על פני כדור הארץ, כך על פי מכון אקאטו. ובכל שנה יוצאים לשוק יותר מ -150 מיליון צרכנים חדשים. הערכה זו מראה כי בעשרים השנים הבאות נזכה לשלושה מיליארד בני אדם לבזבז מזון, לוקח יותר זמן מהנדרש באמבטיה, אליל חלונות ראווה, מחכה בתור בחנויות וקניות באינטרנט.
תמונה: חוברת הקמפיין "1/3 מכל מה שתקנו יגיע לפח", של מכון אקטו. גילוי נאות.
מודל זה אינו בר-קיימא לטווח הארוך וכבר הראה את השלכותיו, בין אם בנוגע לשינויי אקלים ובין אם נושא המזבלות המצטבר במדינות כמו סין, הודו ובנגלדש. התיישנות מתוזמנת ואסטרטגיות שיווק מסחריות אחרות הן ההפך מצריכה מודעת ועלינו להיזהר מאוד שלא ליפול למלכודות הללו.
בנוסף למילוי חלקו כחוליה הסופית בשרשרת הייצור, חשוב מאוד שהצרכן המודע יכסה פעולות של הרשויות הציבוריות. עצם פעולה בר קיימא יותר ברמה האישית אינה מספיקה בכדי לגרום לעולם לשנות את הגיון הייצור והצריכה שלו; יש צורך לפעול בכללותה, לפרסם את הסיבה, לדרוש חוקים המסדירים את תהליכי הייצור ואת החומרים המותרים במוצרי השימוש היומיומיים. לדרוש, כאזרח, שממשלות וחברות יכניסו את כוחן לטובת אנשים ולא רק לרווח בלתי מרוסן. דרשו תמריץ לכלכלה חדשה.
זה הנושא של הסרטון סיפור של שינוי , מתוך הסדרה סיפור של דברים , שיצר אנני לאונרד. לבדוק:
