סמבוק: סיכונים ויתרונות

סמבוק משמשים רבות לטיפול בתסמיני שפעת והתקררות, אך בהתאם לאופן השימוש הם עלולים להזיק

סמבוק

גודל תמונה ועריכה של Healthline

עץ הסמבוק, המופיע באופן טבעי באירופה ובצפון אפריקה, הוא אחד מצמחי המרפא הנפוצים ביותר בעולם. באופן מסורתי, אינדיאנים השתמשו בו לטיפול בזיהומים, והמצרים הקדמונים נהגו לרפא כוויות ולטפל ביופי. כיום נעשה שימוש נרחב בסמבוק לטיפול בסימפטומים של הצטננות ושפעת.

עם זאת, ידוע שגם הפירות, הקליפה והעלים שלא הבשילו רעילים מאוד וגורמים לבעיות בקיבה. מבין:

מה זה סמבוק?

המונח "סמבוק" מתייחס לזנים השייכים לסוג סמבוקוס. הסוג הנפוץ ביותר הוא Sambucus nigra , הידוע גם בשם סמבוק או זקן שחור. למרות היותם ילידי אירופה, הסמבוק מעובד באופן נרחב באזורים שונים בעולם, כולל בברזיל (עיין כאן במחקרים בנושא זה: 1, 2). גובהו הוא עד תשעה מטרים ויש בו צרורות של פרחים קטנים, שנולדים בצבעי לבן ושמנת. הפרי נמצא בצבעים שחור וכחול כהה, וגדל גם באשכולות.

פרי הסמבוק חמוץ מאוד ויש לבשל אותו לצריכה. לפרחים ניחוח עדין וניתן לצרוך אותם בפורמטים גולמיים ומבושלים.

שימושים מסורתיים

מבחינה היסטורית, פרחי עלי הסמבוק שימשו לשיכוך כאבים, נפיחות, דלקת וכדי לעורר ייצור שתן ולגרום להזעה. הקליפה הייתה בשימוש נרחב כגורם משתן, משלשל והקאה (עיין כאן במחקר: 1).

ברפואה העממית משתמשים בפירות יבשים או במיץ שלהם לטיפול בתסמיני שפעת, זיהומים, סיאטיקה, כאבי ראש, כאבי שיניים, כאבי לב וכאבי עצבים, כמו גם לקבל משלשל ו משתן (בדוק כאן למחקר: 2).

בנוסף, ניתן לבשל פירות סמבוק ולהכין ריבות, צ'אטני , פשטידות ויין. הפרחים מבושלים עם סוכר להכנת סירופ או תה. ואפשר לאכול אותם גם טריים בסלטים (עיין במחקר כאן: 1).

יתרונות בריאותיים

יש יתרונות רבים לסמבוק. זה לא רק מזין, אלא גם יכול להילחם בתסמיני הצטננות ושפעת, לתמוך בבריאות הלב ולהילחם בדלקות וזיהומים, בין היתרונות האחרים.

חומרים מזינים

פירות הסמבוק הם מזון דל קלוריות ומלא בנוגדי חמצון.

מאה גרם פרי סמבוק מכיל 73 קלוריות, 18.4 גרם פחמימות ופחות מגרם אחד של שומן וחלבון (עיין במחקר כאן: 3).

  • נוגדי חמצון: מה הם ובאילו מזונות למצוא אותם

בנוסף, הוא מכיל:

  • ויטמין C גבוה: ישנם 6-35 מ"ג ויטמין C לכל 100 גרם פרי סמבוק, המהווים עד 60% מהצריכה היומית המומלצת - IDR (עיין כאן במחקרים בנושא: 3, 4);
  • עשיר בסיבים תזונתיים: ישנם 7 גרם סיבים לכל 100 גרם פרי סמבוק, המהווים יותר מרבע מה- IDR של הסיבים (ראו מחקר אודותיו כאן 4);
  • זהו מקור לחומצות פנוליות: תרכובות אלו הן נוגדי חמצון רבי עוצמה אשר יכולים לסייע בהפחתת הנזקים הנגרמים ממתח חמצוני בגוף (עיין כאן במחקרים בנושא זה: 4, 5);
  • מקור טוב לפלבונולים: הסמבוק מכיל את נוגדי החמצון פלבונולים קוורצטין, קאמפפרול ואיזורמניטין. הפרחים מכילים עד 10 פעמים יותר פלבונולים מהפרי (עיין במחקר כאן: 4);
  • עשיר באנתוציאנינים: תרכובות אלו מעניקות לפרי את צבעו הסגול-שחור-כהה האופייני ומהוות מקור לנוגדי חמצון עם השפעות אנטי דלקתיות (עיין במחקרים בנושא זה: 4, 6).
  • אנתוציאנין הקיים בפירות אדומים מביא יתרונות

ההרכב התזונתי המדויק של הסמבוק תלוי במגוון הצמח, בשלות הפרי ובתנאי הסביבה והאקלים. לכן, הרכב התזונה שלו יכול להשתנות (עיין כאן במחקרים בנושא: 4, 7).

עשוי לשפר את תסמיני הצטננות ושפעת

מחקר אחד הגיע למסקנה שתמצית הסמבוק וחליטת פרחיו הפחיתו את חומרת שפעת ומשך הזמן (עיין במחקר כאן: 8).

מחקר נוסף שנערך בקרב 60 אנשים שחלו בשפעת מצא כי אלו שלקחו 15 מ"ל סירופ סמבוק ארבע פעמים ביום הראו שיפור בתסמינים ביומיים עד ארבעה ימים, ואילו לקבוצת הביקורת נדרשו שבעה עד שמונה ימים לשיפור (עיין במחקר כאן: 9).

מחקר אחר עם 64 אנשים מצא כי נטילת קופסא של 175 מ"ג של תמצית סמבוק למשך יומיים הביאה לשיפור משמעותי בתסמיני השפעת, כולל חום, כאבי ראש, כאבי שרירים וגודש באף, לאחר 24 שעות בלבד (עיין במחקר כאן : 10).

בנוסף, מחקר שנערך על 312 מטיילים שלקחו כמוסות המכילות 300 מ"ג תמצית סמבוק שלוש פעמים ביום מצא כי למי שהצטנן היה זמן קצר יותר של המחלה ותסמינים פחות חמורים (עיין במחקר כאן: 11).

עשיר בנוגדי חמצון

פרחי עץ הסמבוק, פירות ועלים הם מקורות מצוינים לנוגדי חמצון. האנתוציאנינים שנמצאו בפרי הם בעלי עוצמה נוגדת חמצון פי 3.5 מוויטמין E (עיין כאן במחקרים בנושא: 4, 15, 16, 17).

מחקר שהשווה 15 זנים שונים של סמבוק ומחקר אחר בהשוואת סוגי יין מצא כי סמבוק מכיל את אחד מנוגדי החמצון היעילים ביותר (עיין במחקרים כאן: 18, 19).

זה יכול להיות טוב לבריאות הלב

לסמבוק יש השפעות חיוביות על סמני בריאות לב וכלי דם מסוימים.

מחקרים הראו כי מיץ סמבוק יכול להפחית את רמת השומן בדם ולהוריד כולסטרול. בנוסף, תזונה עשירה בפלבנואידים כמו אנתוציאנינים מפחיתה את הסיכון למחלות לב (עיין במחקרים כאן: 17, 22).

לעומת זאת, מחקר אחר שבוצע עם 34 אנשים שקיבלו 400 מ"ג תמצית סמבוק (שווה ערך ל -4 מ"ל של מיץ) שלוש פעמים ביום במשך שבועיים לא מצא ירידה משמעותית ברמות הכולסטרול (עיין במחקר כאן: 23 ).

מחקר אחד מצא כי פרחי סמבוק מעכבים את האנזים α- גלוקוזידאז, שיכול לעזור בהורדת רמות הסוכר בדם. בנוסף, מחקרים שנערכו על חולדות סוכרת שקיבלו סמבוקיות הראו שליטה טובה יותר בסוכר בדם (עיין במחקרים כאן: 4, 15, 28).

למרות תוצאות מבטיחות אלה, טרם הוכח הפחתה ישירה של התקפי לב או תסמינים אחרים של מחלות לב, ויש צורך במחקרים נוספים בבני אדם.

יתרונות בריאותיים אחרים

ישנם יתרונות רבים אחרים של סמבוק, אם כי לרובם יש עדויות מדעיות מוגבלות:

  • נלחם בחיידקים מזיקים: נמצא כי הסמבוק מעכב את צמיחתם של חיידקים כגון הליקובקטר פילורי ויכול לשפר את הסימפטומים של סינוסיטיס וברונכיטיס (ראה מחקר כאן: 8);
  • משפר את המערכת החיסונית: אצל חולדות נמצא כי פוליפנולים של סמבוק משפרים את ההגנה החיסונית על ידי הגדלת מספר כדוריות הדם הלבנות (ראה מחקר כאן: 30);
  • מגן מפני קרינת UV: מוצר עור המכיל תמצית סמבוק היה מקדם הגנה מפני השמש (SPF) של 9.88 (עיין כאן במחקר 31);
  • יש לו השפעה משתנת: פרחי הסמבוק מגבירים את תדירות ההטלת שתן והפרשת המלח בחולדות (בדוק כאן למחקר: 32);
  • יש לו תכונות נוגדות דיכאון: מחקר אחד מצא כי עכברים שניזונו מ- 544 מ"ג של תמצית סמבוק (1,200 מ"ג לק"ג) הביאו טוב יותר בסמנים במצב הרוח (ראה מחקר כאן: 33).

למרות שתוצאות אלו משמעותיות, יש צורך בניתוח נוסף בבני אדם כדי לקבוע אם ההשפעות של הסמבוק יעילות באמת.

בנוסף, חשוב לציין כי אין שיטה סטנדרטית למדידת מספר הרכיבים הביו-אקטיביים כמו אנתוציאנינים במוצרים מסחריים אלה.

מחקר אחד הראה כי, בהתאם לשיטה בה משתמשים במדידת אנתוציאנינים, תוסף יכול לטעון שהוא מכיל 762 מ"ג / ליטר, אך למעשה הוא מכיל רק 4 מ"ג / ל '. לכן, קביעת ההשפעות של מוצרים זמינים יכולה להיות קשה (בדוק כאן ללמוד על זה: 17).

סיכונים בריאותיים ותופעות לוואי

הקליפה, הפרי והזרעים הלא בשלים של דובדבן מכילים כמויות קטנות של חומרים המכונים לקטינים, העלולים לגרום לבעיות בקיבה (ראה מחקר כאן: 2).

בנוסף, סמבוק מכיל חומרים הנקראים גליקוזידים ציאנוגניים, העלולים לשחרר ציאניד בנסיבות מסוימות.

ישנם 3 מ"ג ציאניד ל 100 גרם של סמבוק ו 3 עד 17 מ"ג ל 100 גרם עלים טריים. זה מהווה 3% מהמינון הקטלני המשוער לאדם בן 60 ק"ג (ראה מחקרים על כך כאן: 2, 35).

עם זאת, תכשירים מסחריים ופירות מבושלים אינם מכילים ציאניד. התסמינים בעת אכילת סמבוק, עלים, נביחות או שורשים לא מבושלים כוללים בחילות, הקאות ושלשולים (ראה מחקר כאן: 2).

ישנם דיווחים על שמונה אנשים שחלו לאחר ששתו מיץ פירות טרי, כולל עלים וענפים, מזן S. mexicana . הם חוו בחילות, הקאות, חולשה, סחרחורת, קהות ועייפות (ראה מחקר כאן: 36).

למרבה המזל, ניתן להסיר בבטחה חומרים רעילים המצויים בפרי. עם זאת, אין להשתמש בענפים, בקליפה או בעלים בבישול או במיץ (עיין כאן למחקר: 2).

אם אתם אוספים פרחים או פירות של סמבוק, וודאו שזיהיתם נכון את הצמח כסמבוק אמריקאי או אירופי, מכיוון שסוגים אחרים עשויים להיות רעילים יותר. כמו כן, הקפד להסיר כל קליפה או עלים לפני השימוש.

ענבי יער לא מומלצים לילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18 או לנשים בהריון או מיניקות. אף על פי שלא דווח על תופעות לוואי בקבוצות אלה, אין מספיק נתונים כדי לאשר כי בטוח לבלוע אותו (ראה מחקר כאן: 2).


הותאם מ- Healthline

Original text