זמן הפירוק הפלסטי אינו בטוח ודאגות

על פי נתוני המשרד לאיכות הסביבה, פלסטיק לוקח יותר מ -400 שנים להתפרקות, אך יש צורך להרחיב את המידע בנושא.

זמן פירוק פלסטי

תמונה של tanvi sharma ב- Unsplash

המונח "זמן פירוק" מתייחס לזמן שלוקח למוצרים להתפרק ולהיעלם מהמדיום, משתנה בהתאם לאופי החומר. בנוסף לתקופת הפירוק הארוכה, חומרים רבים גורמים לפגיעה בסביבה ובבריאותם של בני אדם ובעלי חיים אם הם נפטרים באופן שגוי, כמו שקורה בפלסטיק.

ניתן למחזר את רוב אריזות הפלסטיק שאנו צורכים, להיכנס שוב לשרשרת הייצור ולפטור את הסביבה מערימת פסולת שייקח אלפי שנים להתפוררות. מיחזור של חומר זה מסייע בהפחתת הפסולת המיוצרת ומבטיח שימוש טוב יותר במשאבי הטבע של כדור הארץ, אך הוא עדיין נמוך ולא כל סוגי הפלסטיק ניתנים למיחזור.

זמן פירוק פלסטי

אחד ממוקדי הלימוד בכימיה הוא ביסוס קשרים בין החוקה לתכונות החומרים, השימוש בהם במוצרים וההשפעות הקשורות לתהליכי הטרנספורמציה והמחזור בסביבה. כאשר עובדים עם הקשר בין חומרים המהווים מוצרים לבין ההשפעה הסביבתית הנגרמת עקב סילוקם, מקובל מאוד להיתקל בטבלאות המציגות רשימת חומרים ואת הזמן הנדרש לפירוק כל אחד מהם בטבע.

על פי נתוני המשרד לאיכות הסביבה, לפסולת פלסטיק לוקח יותר מ -400 שנה להתפרקות. עם זאת, אין מידע קונקרטי לגבי זמן הפירוק של כל סוג פלסטיק. לכן, ישנם מחקרים המעריכים את זמן הפירוק של חומרים פלסטיים שונים, כגון:

  • שקית ניילון: 20 שנה;
  • כוס קצף פלסטיק: 50 שנה;
  • קש: 200 שנה;
  • בקבוק פלסטיק: 450 שנה;
  • חיתול חד פעמי: 450 שנה;
  • קו דיג: 600 שנה.

הסיבה העיקרית לכך שזמן הפירוק מפלסטיק הוא כה ארוך הוא שהטבע עדיין לא יודע להיפטר ממנו. חיידקים ופטריות המפרקים את החומרים לא הספיקו לפתח אנזימים כדי להשפיל את החומר, אומרת המהנדסת הכימיה מרילדה קייקו טסירו, מהמכון למחקר טכנולוגי (IPT). לכל אחת מהמולקולות בפריט פלסטי יש מאות אלפי אטומים, בעיקר פחמן ומימן. מכיוון שהקשרים בין האטומים יציבים מאוד, המפרקים אינם מסוגלים לפרק את החומר לחלקים קטנים יותר כדי להשמיד אותו.

השפעות הפלסטיק על הסביבה

כמויות הפלסטיק העצומות המיוצרות בעולם, תלות האוכלוסייה בחומר זה, זמן הפירוק הגבוה שלו וחוסר היכולת להתמודד בצורה מספקת ואקולוגית עם חומרים אלה, הבהילו ארגונים בינלאומיים, ארגונים לא ממשלתיים, פעילים, חברי חברה אזרחית וממשלות. .

פלסטיק יכול לשבש את חייהם של בעלי חיים ימיים בדרכים שונות, בין אם באמצעות הסתבכות עם חפצים או באמצעות בליעה של חומרים אלה. או אפילו בגלל האינטראקציה עם פלסטיק, המתנגש עם מינים ימיים, ויוצר שחיקה או חסם את המעבר.

במקרה של מיקרו פלסטיקה, הבעיה הגדולה ביותר היא בליעה על ידי אורגניזמים ימיים. מכיוון שעדיין ישנם מעט מחקרים בנושא זה, מדברים על "השפעות פוטנציאליות", שיכולות לנוע בין הרמה התאית למערכות אקולוגיות שלמות. כמה מחקרים מצאו ראיות לכך ש בליעת מיקרו-פלסטיקה יכולה להשפיע על ציד ולכידת טרף, מכיוון שהחומר יכול להיות מוטעה כמזון, לתפוס מקום במערכת העיכול של החיה ולהוביל לירידה בסימני רעב. באופן זה, בעל החיים עלול לחוות אובדן אנרגיה, לעכב צמיחה ולסבול מהשפעות על הפוריות, בנוסף לאפשרות למוות.

בנוסף לזיהום הקרקע וזיהום, כאשר פסולת פלסטיק מסולקת בצורה לא נכונה, עלולה לגרום לסתימת תעלות וגשרנים, המחמירים את השיטפונות והופכים אנשים לחסרי בית, במיוחד באזורי פריפריה. זיהום ראייה הוא גם נזק נוסף שנגרם על ידי פסולת פלסטיק.

מחסור במידע על זמן פירוק פלסטיק

כיום זיהום פלסטיק הוא אחד הנושאים הסביבתיים הגלויים והמורכבים ביותר. בעלי העניין המעוניינים והדאגה כוללים חוקרים, סוכנויות ממשלתיות, ארגונים לא ממשלתיים, תעשייה, תקשורת והציבור הרחב. אחד ההנחות העיקריות שעומדות מאחורי הסוגיה וההפגנות הציבוריות הוא שפלסטיק נמשך ללא הגבלת זמן בסביבה, וכתוצאה מכך חשיפה כרונית שפוגעת בבעלי חיים ובבני אדם. אך הנתונים התומכים בהנחה זו הם מועטים.

הבנה מדויקת של ההתמדה של מוצרי פלסטיק בסביבה חיונית כדי להבין טוב יותר את הנושא. הצרכנים זקוקים למידע מהימן אודות זמן הפירוק של הפלסטיק כדי לבצע בחירות מושכלות. החוקרים זקוקים למידע זה מכיוון שהתמדה היא גורם מפתח במודלים המנבאים כמה פסולת פלסטיק בסביבה ובמקום שהיא שוכנת, כמו גם הסיכונים הכרוכים בזיהום זה. המחוקקים זקוקים למידע זה כדי לפתח מדיניות מבוססת ראיות האוסרת על שימוש בפלסטיק ברמה המקומית, הלאומית והבינלאומית.

המדענים קולין וורד וכריסטופר רדי ניתחו 57 אינפוגרפיות שונות שפורסמו על ידי סוכנויות ממשלתיות, עמותות, מוסדות אקדמיים וקבוצות אחרות מ -13 מדינות ובארבע שפות. "כשאנחנו מחפשים ובודקים כל אחד מהערכים הללו שקשור לכמה זמן של חתיכת פלסטיק להתפרקות בסביבה, אנחנו לא יכולים למצוא מקור מקובל או אמין התומך בגרפיקה הזו", אומר רדי.

המדענים התחילו את החקירה כתוצאה מעבודתם במעבדה משלהם - וורד ורדי הם כימאים החוקרים את זמן הפירוק של הפלסטיק בסביבה. זה נושא חשוב, אומר רדי, מכיוון שראיות מתעוררות מצביעות על כך שפלסטיקים מסוגים שונים יכולים להתפרק הרבה יותר מהר או לאט יותר בתנאים סביבתיים שונים - בין אם הם חשופים לאור השמש או לחושך, למשל, או לחשוף לסוגים מסוימים של פלסטיק. בַּקטֶרִיָה.

המחסור בנתונים תמה את המדענים, ולכן הם ערכו חיפוש ספרות, נעזרו בספרן מחקר, וחיפשו מנהלי תוכניות מהמינהל הלאומי לאוקיאנוס ואווירה (NOAA) כדי לעקוב אחר המדע שמאחורי המספרים. הם לא מצאו נתונים מהימנים.

Law ו- Reddy מדגישים כי המחסור בנתונים אינו רישיון לזיהום, מכיוון שמדענים מצאו פלסטיק באוקיאנוס בגיל עשרות שנים, ולכן ידוע שהוא יכול להימשך זמן רב. בני אדם זורקים לאוקיאנוס בין 4.8 ל -12.7 מיליון טון פלסטיק מדי שנה, ומדענים העלו חשש מההשפעות של מיקרו-פלסטיק על הבריאות בים ובאוויר.

אלטרנטיבות לפלסטיק

פינוי פסולת נכון הוא חיוני על מנת שחומרים ממוחזרים לא יישארו בסביבה וגורמים נזק למינים. לכן, חיוני למודעות אקולוגית ולחשוב מחדש על הרגלי הצריכה שלנו. זמן הפירוק של כל חומר חייב להשפיע על החלטות הרכישה שלנו ועל היעד שאנו נותנים למוצרים.

עקרון ה- 3R - צמצום, שימוש חוזר ומיחזור מציג את עצמו כפתרון בר-קיימא לבעיות הקשורות לפסולת. זו הצעה בנושא הרגלי הצריכה, שאותה פופולרי ארגון הסביבה גרינפיס, שמטרתה לפתח פעולות בר-קיימא יותר. בנוסף, אריזות מתכלות זוהו כדרך נוספת לצאת מההשפעות הסביבתיות הנגרמות על ידי פסולת, מכיוון שהן יכולות להתפרק בעוד שבועות או חודשים.

ראוי להזכיר כי ההשפעות הנגרמות על ידי פלסטיק על הבריאות והסביבה מוכחות מדעית. המשמעות היא שללא קשר למחסור בנתונים לגבי זמן הפירוק של הפלסטיק, חשוב שתהיה ירידה בצריכת המוצרים המיוצרים מחומר זה.