לתהליך השימוש בקרקעות השלכות על ההתחממות הגלובלית והמגוון הביולוגי
דימוי פריפיק
כאשר אנו מדברים על שימוש בקרקע, אנו מתייחסים לצורת השימוש בקרקע, כלומר כיצד משתמשים בקרקע זו. דוגמאות לשימוש בקרקע הן: אזורים עירוניים, מרעה, יערות ואתרי כרייה. עד 1970, הטכנולוגיה אפשרה לבצע פרשנויות בלבד לגבי כיסוי קרקעות. רק בשנת 1971, כאשר הועדה הלאומית לפעילויות בחלל (CNAE) הפכה למכון הלאומי לחקר החלל (INPE), התקבלו התנאים הדרושים לקידום הידע אודות מצבה האמיתי של המדינה (מבחינת השימוש וה כיבוש אדמות).
יותר ויותר הביקוש למחקרים בתחום זה גדל, וכתוצאה מכך מידע על שינויים בשימוש בקרקע המאפשרים לנו לאמת את הפרעות הפעילות האנושית בסביבות טבע שונות. בשנת 1979 אושר חוק מס '6,766 ברמה הפדרלית, הקובע חלוקת קרקע עירונית ומספק אמצעים אחרים. החוק הפדראלי קובע כי כל מדינה ועיריות יכולות לקבוע את חוק השימוש בקרקע וכיבוש משלהם, על פי המוזרויות האזוריות והמקומיות.
באופן כללי, מדע השינויים בשימוש בקרקע נועד להבין את התפתחות האינטראקציות בין מערכות אנושיות, מערכות אקולוגיות, האטמוספירה ומערכות אחרות של כדור הארץ באמצעות ניתוח השימוש שעושים בני האדם בארץ.
חקר ומיפוי השימוש בקרקע חשוב בעיקר לתכנון טריטוריאלי, מכיוון שהוא קובע את יכולת השימוש בשטח. מפות אלה מיוצרות בדרך כלל באמצעות ניתוח ופרשנות של תמונות שנלכדו על ידי לוויינים, שעובדות על תוכנות שונות, בעזרת כלי שנקרא geoprocessing. דפוס השימוש בקרקע משתנה כל הזמן על ידי פעולות אנושיות, והמפות הללו מאפשרות לנו לראות את התמונה הכללית של שינויים אלה לאורך השנים.
מעקב אחר השימוש בקרקע ושינויים בו חשוב גם כדי שנוכל לכמת, לחזות, לתווך ולהסתגל בצורה טובה יותר לשינויי האקלים העולמיים, לאובדן המגוון הביולוגי ולהשלכות עולמיות ומקומיות אחרות הנגרמות כתוצאה משינויים בשימוש ו כיסוי קרקע.
שינויי אקלים
עיבוד גיאוגרפי המופעל על ייצור מפות לשימוש בקרקע הוא גם כלי שימושי במעקב אחר כריתת יערות בלתי חוקית.
אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים, במסמכים הרשמיים שלה, מחלקת את מקורות פליטת גזי החממה והסרתם (גזי חממה) לסקטורים. אחד המגזרים הללו, המכונה "שינויים בשימוש בקרקע וביערות", כולל כריתת יערות ושריפה כגורם לפליטות והסרות הנובעות משינויים בכמות הפחמן הקיימת בצמחייה ובביומסה בקרקע.
זאת בשל העובדה שלפי מחזור הפחמן המרת כיסוי צמחייה מקומי לשטחים חקלאיים או מרעה גורמת לפליטת CO2, ואילו גידול ופיתוח צמחייה באזורים מנוהלים מוציא פחמן דו חמצני מהאטמוספרה.
כריתת יערות האמזונס שהתרחשה במהלך 30 השנים האחרונות הציבה את ברזיל בין חמשת פולטות גזי החממה הגדולות בעולם. למרות זאת, אחוז סך כל גזי החממה הנפלטים בברזיל עקב שינויים בשימוש בקרקע צנח מאז 2005 הודות לירידה בשיעור כריתת היערות באמזונס.
הספרות המדעית חקרה רבות כיצד השינויים בשימוש בקרקע יכולים להשפיע על שינויי האקלים. במעקב אחר הדרך ההפוכה, מחקר של המכון למחקר כלכלי יישומי (IPEA) ביקש להעריך את ההשפעות של שינויי האקלים על דפוסי השימוש בקרקע. על פי המחקר, אזורים בטמפרטורה נמוכה עשויים להיות מושפעים באופן חיובי מההתחממות הגלובלית, אשר נוטים ליצור תנאי אקלים התורמים יותר לשיטות חקלאיות, מה שמגדיל את התפוקה של מגזר זה. לאחר מכן תהליך זה יכול להוביל לקידום שטחי היבול ולהפיכת יערות לשטחים חקלאיים, המאיץ את יערות היערות.
לעומת זאת, אזורי אקלים חמים יעלה את הטמפרטורות שלהם לרמות של אי-סובלנות מצד הגידולים החקלאיים, מה שיגרום לנפילה של הפרודוקטיביות, מה שירמז על שינויים במבנה הייצור ובדפוס השימוש בקרקע.
מים
שוב הוכח כי מערכות יבשות וימיות קשורות מאוד. באלסטר, אחד מחברי תוכנית FAPESP (קרן תמיכה למחקר של מדינת סאו פאולו) למחקר בנושא שינויי אקלים גלובליים, אומר כי גידול קני סוכר עלול לגרום למספר השפעות סביבתיות. אחת ההשפעות הללו נגרמת על ידי שימוש בווינאסה (מזיקוק אלכוהול) כדשן לגידול. Vinasse, העשיר בחנקן, עלול בסופו של דבר לזלף לנתיבי מים, להגדיל את אספקת המזון הזה בסביבה המימית ולעדיף את הצמיחה של האצות, הגורמות לאוטרופיקציה.
בעיה נוספת הקשורה בגידול קני סוכר היא הוצאת מים לייצור אלכוהול, בה יש צורך ב -1,400 ליטר מים כדי לייצר רק ליטר אחד של דלק אלכוהול מקנה סוכר. בנוסף, פיח שנוצר משריפת קני סוכר במהלך הקציר יכול להיות מופקד בקרקע או בגופי מים, דבר שמשנה את מחזור הפחמן הטבעי של מערכות אקולוגיות אלה.
לגבי סוג הצמחייה המקיפה את גופי המים, באלסטר גם קובע כי "כאשר הצמחייה מוסרת מקצה הנהר, יותר אור וחומרים נכנסים לגוף המים, מה שגורם למים להיות פחות חמצן ולשנות את התנאים המקומיים. זה משפיע על המגוון הביולוגי של המערכת האקולוגית ".
באופן כללי, אנו יכולים לומר כי שינויים בשימוש בקרקע קשורים מאוד למגוון הביולוגי של מערכות אקולוגיות יבשות ומים, וכי ההתחממות הגלובלית יכולה להיות גם תוצאה של שינויים אלה וגם סיבה. בכל מקרה, כבר ידוע שכל שינוי בדפוסי הסביבה הטבעיים המקיימים את החיים כפי שאנו מכירים אותו עלול להפריע למערכת שלמה. זה לא שונה עם הארץ. לדוגמא, אנו יודעים כי גידול האוכלוסייה מלווה בביקוש רב יותר למזון ולמשאבים אחרים, מה שמוביל אותנו לשנות את אופן השימוש שלנו באדמה, ולעתים קרובות גורם לאזורי יער להיות שטחי מרעה או שטחים חקלאיים. נותר לראות כמה באמת דרישה זו נחוצה.
יש חוקרים שטוענים כי ייצור המזון הכולל בעולם מספיק בכדי לספק פי שלושה ממספר האוכלוסייה על פני כדור הארץ! בדרך זו אנו מבינים שאנו משפיעים גם על השימוש בקרקע. בזבוז מזון אנו תורמים לגידול בביקוש לאזורים חקלאיים מכיוון שאנו רוכשים מוצרי מזון שמספיקים למשפחותינו, וחלק גדול מהם יגיע לפח. שלא לדבר על הבעיות הנובעות משלבים אחרים, כגון הובלת מזון.
באתרנו יש כמה מאמרים עם טיפים כיצד להימנע מבזבוז מזון, ותוכלו לגשת אליהם על ידי לחיצה על הקישורים למטה!
