ויטיליגו: מה זה, טיפול ותסמינים

לוויטיליגו אין תרופה, אך היא אינה מדבקת ויש לה טיפול

ויטיליגו

"ויטיליגו" מאת leobenavente מורשה תחת CC BY 2.0

מה זה ויטיליגו

ויטיליגו היא מחלת עור לא מדבקת שהתסמין העיקרי שלה הוא הופעת כתמים לבנים על העור עקב אובדן פיגמנטציה. זה משפיע על 1% עד 2% מאוכלוסיית העולם ויש הערכות כי לשלושה מיליון ברזילאים יש את המצב.

אנשים רבים תוהים אם ניתן לרפא ויטיליגו. למרבה הצער, עדיין לא, אך המחלה אינה מהווה סיכון לבריאות החולים או הסובבים אותם. ההשפעה הגדולה ביותר שלו על הגוף היא אסתטית וחולים בדרך כלל נתקלים בדעות קדומות מצד החברה.

ויטיליגו קורה כאשר תאים הנקראים מלנוציטים מפסיקים לייצר מלנין, האחראים על צביעת העור והגנתו מפני אור השמש. גם שיער ושיער עלולים לאבד פיגמנטציה.

ישנם שני סוגים של ויטיליגו:

  • פלחי או חד צדדי: הוא מתפתח במהירות ובדרך כלל רק בחלק אחד של הגוף. הרבה למצוא בחולים צעירים;
  • לא פלחי או דו צדדי: זה בא לידי ביטוי משני צידי הגוף. דפיגמנטציה מתרחשת במחזורי התפתחות וקיפאון של המחלה.

תסמיני ויטיליגו

בנוסף לאובדן פיגמנטציה של העור, תסמינים אחרים של ויטיליגו עשויים לכלול:
  • אובדן פיגמנטציה של שיער, ריסים, גבות או זקן;
  • אובדן צבע ברקמות המצפות את פנים הפה והאף;
  • אובדן או שינוי בצבע של השכבה הפנימית של גלגל העין (רשתית העין);
  • כתמים מולבנים סביב בתי השחי, הטבור, איברי המין והחלחולת.

סיבות

הגורמים לוויטיליגו אינם ידועים. זה לא נחשב למחלה תורשתית, מכיוון שחולים רבים עם ויטיליגו אינם בעלי עבר משפחתי של המחלה. עם זאת, קיום בני משפחה עם ויטיליגו יכול להגדיל את הסיכון לחלות במחלה, אם כי היא אינה גורמת לה. ישנן תיאוריות ביחס למקורו, אך היא נחשבת בעיני רוב המומחים כמחלה אוטואימונית, שכן הגוף תוקף את התאים עצמם. שינויים וטראומות קשורים גם להתפרצות המחלה או להחמרתה.

טיפולים

למרות שאין תרופה, ישנם טיפולים לעצור או להאט את התפשטות הכתמים על העור הנגרמים על ידי ויטיליגו. חשוב להדגיש כי כל סוג של טיפול צריך להיות מונחה על ידי רופא עור. בדוק כמה משיטות הטיפול של ויטיליגו להלן:

אמא-כלבה

יש טענות שהמאמא-כלבה, צמח הסרדו, מסוגלת לרפא ויטיליגו. ההצהרה שגויה, פשוט משום שאין מספיק נתונים כדי לציין מה גורם לוויטיליגו, ולכן גם לא ניתן לטעון לקיומה של תרופה. על פי נתוני הסוכנות הלאומית לבריאות הבריאות (Anvisa), כמוסות כלבת שד מסומנות בכדי לסייע בטיפול בויטיליגו כמלנוגני. בנוסף לכמוסות, הצמח משמש כטיפול לעיתים קרובות בצורת קרם ותה, אך אין מחקרים המוכיחים את יעילותו.

סטרואידים מקומיים

זהו סוג של תרופות המכילות סטרואידים. הם יכולים לעזור לעצור את התפשטות הכתמים הלבנים ויכולים לעזור להחזיר את הצבע המקורי. הם נקבעים לחולים עם ויטיליגו שאינו מקטע בפחות מ -10% מהגוף.

כמו כל התרופות, יש להן תופעות לוואי כמו דילול העור, סימני מתיחה, צמיחת שיער, דלקת בעור ואקנה. פנה לרופא שלך ודע את האפשרויות שלך.

פוטותרפיה

ישנן שתי צורות של טיפול בפוטותרפיה: טבעי ומדעי. בראשון, המטופל נוטל תרופה סינתטית לרגישות לאור וחושף את עצמו לשמש. זה צריך להיעשות מדי יום במשך כמה שבועות, תלוי במידת התפשטות. בצורתו המדעית, שיטת ה- PUVA, המטופל נחשף לאור אולטרה סגול מבוקר ממעבדה לאחר טיפול תרופתי ברגישות פוטו-רגיש.

השתלות עור

ניתן לבצע תהליך כירורגי בו העור מוסר מאזור לא מושפע בגוף לאזור פגום. במקרה של ויטיליגו, משתמשים בשתל לכיסוי הנקודה הלבנה.

הטכניקה מומלצת למבוגרים אם כתמים לבנים חדשים לא הופיעו או החמירו במשך 12 חודשים ואם סוג הוויטיליגו לא נגרם על ידי כוויות שמש חמורות.

פיגמנטציה

זהו הליך מומלץ למבוגרים עם ויטיליגו ביותר מ- 50% מגופם. זה מורכב ממריחת קרם שיעצב את שאר חלקי הגוף כדי שהאדם ישמור על צבע עור אחיד. ההליך הוא קבוע ויש לבחור אותו בקפידה. תופעות הלוואי שלה הן אדמומיות, גירוד, צריבה.

אמצעי זהירות למי שיש ויטיליגו

הגנה מפני השמש

כוויות בעור מהוות סיכון אם יש לך ויטיליגו. מלנין הוא פיגמנט המסייע לעור להגן על עצמו מפני אור השמש. מכיוון שויטיליגו הוא תצורה של העור באמצעות היעדר מלנין, הוא בסופו של דבר משאיר את העור ללא הגנה. מומחים מייעצים להשתמש בקרם הגנה עם מקדם הגנה של 30 ומעלה.

  • מה לבזבז על כוויות שמש?
  • מסנן קרינה: מספר הגורם אינו מבטיח הגנה
  • אוקסיבנזון: תרכובת רעילה קיימת בקרם הגנה

ויטמין די

חוסר בחשיפה לשמש יכול להיות גם מחסור בוויטמין D, החיוני לבריאות העצם. למידע נוסף, עיין במאמר "ויטמין D: לשם מה ויתרונות".

סטיגמה חברתית

אנשים של ויטיליגו מתמודדים עם דעות קדומות רבות מהחברה. רופא עור וחוקר ויטיליגו בערב הסעודית, ד"ר חאליד מ. אלגאמדי, פרסם שני מחקרים על ההשפעות הפסיכולוגיות על חולים ואחר על תפיסות ויטיליגו בחברה הערבית. תוצאות המחקרים הראו חוסר מידע ודעות קדומות ביחס לוויטיליגו, בהן המשיבים אמרו כי הם חושבים שהמחלה מדבקת, תוצאה של זיהום או היגיינה לקויה. בקרב אנשים עם ויטיליגו, 44% מאמינים כי ויטיליגו השפיע באופן משמעותי על האופן בו אחרים רואים אותם ו -54% ו- 57% דיווחו על תחושת דיכאון וחרדה, בהתאמה, בגלל המחלה.הפרסומים מצביעים על קשר בין המחלה לסטיגמה החברתית שלה הנובעת מחוסר המידע של האוכלוסייה הכללית בנוגע לדיכאון וחרדה, וכן להשפעות משמעותיות על ההערכה העצמית והביטחון של הפרט.

הודו, שיש בה כמה מקרים מתועדים של קולוריזם, היא אחת המדינות בהן ויטיליגו נפוץ ביותר באוכלוסייה. כשחשב על זה, הצלם קיארה גואיה החליט לתעד את ההיסטוריה של אנשים עם ויטיליגו בארץ. את התמונות שלך תוכלו למצוא באתר שלהם.