הקשר עם רווח הוא אחד ההיבטים המבדילים בין יזמות חברתית לבין יזמות רגילה
תמונת Rawpixel זמינה ב- Unsplash
יזמות חברתית היא סוג של יזמות שמטרתה העיקרית היא לייצר סחורות ושירותים המועילים לחברה המקומית והעולמית, תוך התמקדות בבעיות חברתיות ובחברה העומדת בפניהם באופן הדוק ביותר.
יזמות חברתית מבקשת לחלץ אנשים ממצבים של סיכון חברתי ולקדם את שיפור תנאי חייהם בחברה, דרך יצירת הון חברתי, הכללה ואמנציפציה חברתית.
נושא הרווח
רווח הוא אחד ההיבטים המבדילים יזמות משותפת ויזמות חברתית. עבור היזם הרגיל, הרווח הוא הכוח המניע מאחורי המיזם. מטרת המיזם המשותף היא לשרת שווקים שיכולים לשלם בנוחות עבור המוצר או השירות החדש. לכן עסק מסוג זה נועד לייצר רווח כספי. מההתחלה הצפי הוא שהיזם והמשקיעים שלו ישיגו רווח כספי אישי כלשהו. רווח הוא התנאי החיוני לקיימותם של מיזמים אלה והאמצעים למטרתם הסופית בדמות אימוץ שוק רחב היקף.
- מהי קיימות: מושגים, הגדרות ודוגמאות
מבנה היזמות החברתית
תמונה ערוכה ושינוי גודל של Daria Nepriakhina, זמינה ב- Unsplash
יזמות חברתית נוצרת על ידי שלושה מרכיבים עיקריים:
- זיהוי של איזון יציב, אך לא צודק מטבעו, הגורם להדרה, לשוליים או לסבל של פלח אנושיות שאין לו שום אמצעי כספי או השפעה פוליטית להשיג לעצמו תועלת טרנספורמטיבית כלשהי;
- זיהוי הזדמנות באיזון לא צודק זה, פיתוח הצעת ערך חברתית והבאת השראה, יצירתיות, פעולה ישירה, אומץ וכוח, ובכך מאתגר את ההגמוניה של המדינה היציבה;
- צרו איזון יציב חדש המנצל את הפוטנציאל הבלתי מנוצל או מקל על הסבל של קבוצת היעד, באמצעות יצירת מערכת אקולוגית יציבה, תוך הבטחת עתיד טוב יותר לקבוצת היעד ואף לחברה בכלל.
הכלכלן הצרפתי ז'אן בפטיסט סאי, בתחילת המאה ה -19, תיאר את היזם כאותו אדם ש"מעביר משאבים כלכליים מאזור נמוך יותר לאזור של פריון גדול יותר והכנסה גדולה יותר ".
כעבור מאה שנה, הכלכלן האוסטרי ג'וזף שומפטר התבסס על מושג בסיסי זה של יצירת ערך, ותרם את הרעיון המשפיע ביותר על יזמות. שומפטר זיהה אצל היזם את הכוח הדרוש להנעת התקדמות כלכלית ואמר שבלעדיהן הכלכלות יהפכו לסטטיות, משותקות מבנית ונתונות לריקבון. בהגדרת שומפטר, היזם מזהה הזדמנות עסקית - בין אם מדובר בחומר, מוצר, שירות או עסק - ומארגן מיזם ליישומה. יזמות מוצלחת, לטענתו, מעוררת תגובת שרשרת, ומעודדת יזמים אחרים לחזור ולהפיץ חדשנות עד כדי "הרס יצירתי",מדינה שבה המיזם החדש וכל החברות הקשורות בו הופכים למעשה מוצרים ושירותים קיימים, כמו גם מודלים עסקיים מיושנים.
למרות היותו הרואי, הניתוח של שומפטר מבסס יזמות בתוך מערכת, ומייחס לתפקיד היזם השפעה פרדוקסאלית, משבשת ומייצרת. שומפטר רואה ביזם סוכן של שינוי בכלכלה הגדולה יותר. פיטר דרוקר, לעומת זאת, אינו רואה ביזמים בהכרח סוכני שינוי, אלא כחוקרי שינוי חכמים ומחויבים. לדברי דרוקר, "היזם תמיד מחפש שינויים, מגיב אליהם ומנצל אותם כהזדמנות", הנחת יסוד שאומצה גם על ידי ישראל קירזנר, שמזהה את "תשומת הלב" כמיומנות הקריטית ביותר של היזם.
לא משנה אם הם משיקים את היזם כחדשן או כמגלה ראשוני, תיאורטיקנים מקשרים בין יזמות להזדמנות. ההערכה היא כי יזמים הם בעלי יכולת יוצאת דופן לראות ולנצל הזדמנויות חדשות, את המחויבות והמוטיבציה הנדרשים לממש אותן, ונכונות בלתי מעורערת לקחת על עצמם סיכונים טבועים.
מה שמבדיל בין יזמות רגילה לבין יזמות חברתית הוא פשוט מוטיבציה - הקבוצה הראשונה מגורה בכסף; השנייה, לאלטרואיזם. אבל, לדברי רוג'ר ל 'מרטין וסאלי אוסברג, האמת היא שדווקא לעתים נדירות מונעים יזמים מהסיכוי לרווח כספי, מכיוון שהסיכוי להרוויח הרבה כסף הוא נדיר. מבחינתו, היזם המשותף והיזם החברתי מונעים מאוד מההזדמנות שהם מזהים, תוך שאיפה בלתי פוסקת של חזון זה וקבלת תגמול נפשי ניכר מתהליך מימוש רעיונותיהם. לא משנה אם הם פועלים בשוק או בהקשר ללא כוונת רווח, לרוב היזמים לעולם אין פיצוי מלא על זמן, סיכון ומאמץ.דוגמאות ליזמות חברתית
מוחמד יונוס
מוחמד יונוס, מייסד בנקו גרמין ואבי המיקרו-אשראי, הוא דוגמה קלאסית ליזמות חברתית. הבעיה שהוא זיהה הייתה התנאים המוגבלים של העניים הבנגליים כדי להבטיח ולו סכומי אשראי קטנים ביותר. לא הצליחו לזכות בהלוואות באמצעות המערכת הבנקאית הפורמלית, הם יכלו ללוות רק על ידי קבלת שיעורי ריבית מופקעים מהמלווים המקומיים. התוצאה היא שהם בסופו של דבר התחננו ברחובות. זה היה איזון יציב מהסוג האומלל ביותר, שהנציח ואף החריף את העוני האנדמי של בנגלדש ואת הסבל שבעקבותיו.
יונס התעמת עם המערכת והוכיח כי לעניים היה סיכון אשראי נמוך ביותר בכך שהלווה 27 דולר מכיסם ל -42 נשים בכפר ג'וברה. הנשים שילמו את כל ההלוואה. יונוס מצא כי אפילו עם הון קטן, נשים השקיעו ביכולתן שלהן לייצר הכנסה. בעזרת מכונת תפירה, למשל, נשים יכלו לתפור בגדים, להרוויח מספיק כדי לשלם את ההלוואה, לקנות אוכל, לחנך את ילדיהם ולצאת מעוני. בנקו גרמן תמך בעצמו בגביית ריבית על הלוואותיו ואז מיחזור הון כדי לעזור לנשים אחרות. יונוס הביא השראה, יצירתיות, פעולה ישירה ואומץ למיזם שלו, והוכיח את כדאיותו.
רוברט רדפורד
השחקן, הבמאי והמפיק המפורסם רוברט רדפורד מציע מקרה פחות מוכר, אך גם המחשה, של יזמות חברתית. בתחילת שנות השמונים ויתר רדפורד על הקריירה המצליחה שלו כדי להחזיר לעצמו מקום בתעשיית הקולנוע עבור אמנים. הוא זיהה איזון מעיק מטבעו אך יציב באופן עבודתה של הוליווד, כאשר המודל העסקי שלה מונע יותר ויותר על ידי אינטרסים פיננסיים, הפקותיה מכוונות לשוברי קופות נוצצים ולעתים קרובות אלימים, והמערכת הנשלטת על אולפנים הולכת וגוברת. מרוכז יותר בשליטה על אופן מימון, הפקה והפצה של סרטים.
כשראה את כל אלה, ניצל רדפורד את ההזדמנות לטפח קבוצת אמנים חדשה. ראשית, הוא יצר את מכון סאנדנס כדי לגייס כסף ולספק ליוצרים צעירים מרחב ותמיכה לפיתוח רעיונותיהם. ואז הוא יצר את פסטיבל סאנדנס כדי להציג את עבודתם של יוצרי סרטים עצמאיים. מההתחלה הצעת הערך של רדפורד התמקדה בקולנוען העצמאי העצמאי, שכישרונותיו לא הוכרו ולא שירתו על ידי הדומיננטיות בשוק של מערכת האולפנים ההוליוודית.
רדפורד בנתה את מכון סאנדנס כתאגיד ללא כוונת רווח, ועודד את רשת הבמאים, השחקנים, הכותבים ואחרים לתרום מניסיונם כמדריכים מתנדבים ליוצרים מתחילים. הוא תומחר בפסטיבל סאנדנס שיהיה נגיש לקהל רחב. עשרים וחמש שנה לאחר מכן, סאנדנס נחשב כהפניה בהשקת סרטים עצמאיים, מה שמבטיח היום שיוצרי סרטים " אינדי " יוכלו להפיק ולהפיץ את יצירתם - וכי לצופים האמריקאים תהיה גישה למספר אפשרויות, מסרטים תיעודיים לעבודות ואנימציות בינלאומיות.
ויקטוריה הייל
ויקטוריה הייל היא מדענית התרופות שהפכה מתוסכלת יותר ויותר מכוחות השוק השולטים בתחומה. למרות שחברות התרופות הגדולות החזיקו פטנטים על תרופות המסוגלות לרפא מחלות זיהומיות רבות, התרופות לא פותחו מסיבה פשוטה: האוכלוסיות שהכי זקוקות לתרופות אלו לא יכלו לשלם עליהן. על פי הדרישה לייצר רווחים כספיים לבעלי המניות שלה, תעשיית התרופות התמקדה ביצירה ומסחור של תרופות למחלות הפוגעות בעשירים, החיים בעיקר בשווקי העולם המפותח, שיכולים לשלם עבורם.
הייל החליטה לערער על האיזון היציב הזה, שלדעתו לא הוגן ובלתי נסבל. היא הקימה את המכון לבריאות OneWorld , חברת התרופות הראשונה ללא מטרות רווח בעולם, שמשימתה היא להבטיח שתרופות המתמקדות במחלות זיהומיות בעולם המתפתח יגיעו לאנשים הזקוקים להם, ללא קשר ליכולתם לשלם עבורם. הייל פיתח, בדק והבטיח בהצלחה את אישור הרגולציה של ממשלת הודו לתרופה הראשונה שלו, פרומומיצין, המספקת, ללא עלות גדולה, תרופה ללישמניאזיס קרביים, מחלה ההורגת יותר מ- 200,000 בני אדם בכל שנה.
יזמות חברתית שונה מסיוע חברתי ואקטיביזם
ישנן שתי צורות של פעילויות בעלות ערך חברתי הנבדלות מיזמות חברתית. הראשון הוא מתן שירותים חברתיים. במקרה זה, אדם אמיץ ומחויב מזהה בעיה חברתית ויוצר לה מענה. הקמת בתי ספר לילדים יתומים הסובלים מנגיף ה- HIV היא דוגמה בעניין זה.
עם זאת, שירות חברתי מסוג זה לעולם אינו חורג מגבולותיו: השפעתו נותרת מוגבלת, אזור השירות שלה נותר מוגבל לאוכלוסייה מקומית והיקפו נקבע על פי המשאבים שהם מסוגלים למשוך. מיזמים אלה מטבעם הם פגיעים, מה שמשמעותם הפרעה או אובדן שירות לאוכלוסיות שהם משרתים. ברחבי העולם קיימים מיליוני ארגונים כאלה - בעלי כוונות טובות, בעלי מטרה נעלה ולעיתים מופתיים - אך אין להתבלבל עם יזמות חברתית.
ניתן יהיה לנסח מחדש את בית הספר ליתומים שיש להם נגיף ה- HIV כיזמות חברתית. אך לשם כך נדרשת תוכנית לפיה בית הספר עצמו ייצור רשת שלמה של בתי ספר ויבטיח את הבסיס להמשך תמיכתו. התוצאה תהיה איזון חדש ויציב לפיו, גם אם בית ספר ייסגר, תהיה מערכת חזקה שדרכה הילדים יקבלו את השירותים הדרושים מדי יום.
ההבדל בין שני סוגי היזמות - האחד יזמות חברתית והשני החברתי - אינו בהקשרים יזמיים ראשוניים או במאפיינים האישיים של המייסדים, אלא בתוצאות.
סוג שני של עשייה חברתית הוא אקטיביזם חברתי. במקרה זה, למניע הפעילות יש השראה, יצירתיות, אומץ וכוח, כמו גם יזמות חברתית. מה שמייחד אותם הוא אופי אוריינטציית הפעולה של השחקן. במקום לפעול באופן ישיר, כפי שהיה עושה היזם החברתי, הפעיל החברתי מנסה ליצור שינוי באמצעות פעולה עקיפה, תוך השפעה על אחרים - ממשלות, ארגונים לא ממשלתיים, צרכנים, עובדים וכו '. - לפעול. פעילים חברתיים עשויים או לא עשויים ליצור מיזמים או ארגונים לקידום השינויים שהם מחפשים. אקטיביזם מוצלח יכול להביא לשיפורים משמעותיים במערכות הקיימות ואף להביא לאיזון חדש, אך אופי האסטרטגיה של הפעולה מכוון להשפעתו, ולא לפעולה ישירה.
למה לא לקרוא לאנשים האלה יזמים חברתיים? זו לא תהיה טרגדיה. אך לאנשים אלה יש כבר זמן רב שם ומסורת נעלה: המסורת של מרטין לותר קינג, מהטמה גנדי ווצלב האוול. הם היו פעילים חברתיים. לקרוא להם משהו חדש לגמרי - כלומר יזמים חברתיים - וכך לבלבל את הציבור הרחב, שכבר יודע מה זה פעיל חברתי, לא יועיל.
למה אכפת לנו?
היזמות, שנדחתה מזמן על ידי כלכלנים, אשר האינטרסים שלהם פנו למודלים ולמחירי שוק, המוגשים ביתר פרשנות מונחה נתונים, וחוותה סוג של רנסנס בשנים האחרונות.
עם זאת, הוגים רציניים התעלמו מהיזמות החברתית והמונח שימש לסירוגין. אך המונח ראוי לתשומת לב רבה יותר, שכן יזמות חברתית היא אחד הכלים הקיימים כדי להקל על בעיות החברה הנוכחית.
יש להבין את היזם החברתי כמי שמתבונן בהזנחה, בשוליים או בסבל של פלח אנושיות ומוצא השראה במצב זה לפעול ישירות תוך שימוש ביצירתיות, אומץ וכוח, ביסוס תרחיש חדש המבטיח יתרונות קבועים לקבוצה זו. היעד והחברה בכלל.
הגדרה זו מסייעת להבחין בין יזמות חברתית לבין מתן שירותים חברתיים ואקטיביזם חברתי. עם זאת, שום דבר לא מונע מספקי שירותים חברתיים, פעילים חברתיים ויזמים חברתיים להסתגל לאסטרטגיות של השני ולפתח מודלים היברידיים.
מעובד מיזמות חברתית: המקרה להגדרה
